מכון "כתר" מזהיר מפני אגרות חוב שאינן כשרות

המכון לכלכלה על פי התורה טוען כי שהמסחר באגרות החוב של "שטראוס", "החברה לישראל" ו"גזית גלוב" – איננו כשר מפני שהחברות לא חתומות על "היתר עסקה"

אורי פולק
טו באלול התשעא
,
14 בספטמבר, 2011 9:14
artemuestra-cc-by-sa

artemuestra-cc-by-saצילום: artemuestra-cc-by-sa

אגרות החוב של החברות "שטראוס עלית", "החברה לישראל" ו"גזית גלוב" - אינן כשרות: כך טוען מחקר חדש של מכון "כתר" לכלכלה על פי התורה. על פי המכון, החברות לא אימצו את הפתרון ההלכתי בעיית ההלוואה בריבית ועל כן מסחר באגרות החוב שלהם הינו בלתי כשר, מפני שהוא נתפס כרווח המופק מהלוואה בריבית.

בדיקת המכון התבססה על כלל החברות הכלולות במדדים הישראלים ת"א 25 ות"א 100, המנפיקות אגרות חוב. ב"כתר" טענו כי רכישת אגרות חוב הינה סוג של הלוואה, שכן מדובר בהלוואה שהמשקיע מעניק לחברה, מתוך ציפייה כי יקבל בעבורה ריבית - מה שעומד בניגוד לאיסור ההלכתי על הלוואה בריבית מיהודי.

הבנקים בישראל, כמו גם גופים כלכליים נוספים, מקיימים "היתר עסקה", כך שההלוואה נתפסת בעיני הצדדים כהסכם הדומה לשותפות ברווחים - ולא להלוואה. כעת, טוענים במכון "כתר", גם החברות המנפיקות אגרות חוב זקוקות לאישורים הלכתיים. הרב שלמה אישון, ראש מכון "כתר", הסביר לעיתון "TheMarker" כי "אם לחברה אין היתר עסקה, המשמעות היא שאדם שקונה אג"ח של אותה חברה עלול לעבור על איסור ריבית, שזה איסור הלכתי חמור. מדובר בפגיעה בציבור הדתי - ציבור שמקפיד על כשרות במוצרי המזון, אך עלול לעבור על איסור ריבית".

הרב אישון מציין כי לצד החברות הללו קיימות חברות רבות שדווקא כן חתומות על "היתר עסקה", דוגמת "בזק", "דלק ישראל", "מכתשים אגן" ו"פרטנר". לדבריו, "בשנים האחרונות, יש הרבה יותר מודעות לחיסכון הכספי. בין השאר, בגלל השינויים בשוק הפיננסי. אנשים רוצים לדעת אם כספם מושקע בחברות שעוברות איסורים הלכתיים. אני מעריך שהמודעות לכך תגבר".

מהחברות "שטראוס", ו"גזית גלוב" נמסר בתגובה כי הן יבדקו את הנושא.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב אברהם סתיו צילום: מרים צחי

ליל הסדר - הזדמנות להתנתק מהחששות והפחדים

קרא עוד