מחירי הדירות: ירידות בתל אביב, עליות בירושלים

הירידה הכללית במחירי הדירות נמשכת, אך הנתונים מצביעים על מגמות שונות ברחבי הארץ. מומחה הנדל"ן ליאור זברג מסביר איך נכון להתייחס לנתונים, ומה משמעותם של שיעורי הירידה

חדשות כיפה חדשות כיפה 18/05/18 13:13 ד בסיון התשעח

מחירי הדירות: ירידות בתל אביב, עליות בירושלים
נדל"ן בת"א, צילום: נתי שוחט/פלאש 90

השבוע פורסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם נראית ירידה במחירי הדירות שנמכרו בשיעור כלל ארצי של 0.2 אחוז בחודש מרץ. לראשונה נראית ירידה גם בהשוואה שנתית במחירי הדיור, בשיעור של 0.1 אחוז לעומת השנה הקודמת.

עם זאת, נתוני המחירים לפי מחוזות מצביעים מגמות שונות: בעוד שבמחוזות תל אביב והדרום הנתונים מלמדים על ירידה במחירים – במחוזות ירושלים, חיפה והצפון נראית עלייה, כאשר בירושלים עליית המחירים היא בשיעור של 1.2 אחוזים.

ליאור זברג, מומחה נדל"ן, מסביר את הנתונים: "קודם כל, חשוב לזכור שהסטטיסטיקות האלו כוללות בתוכן את 'מחיר למשתכן'. דבר נוסף הוא שהשינויים המאוד קטנים האלו מתרחשים בעיקר בשל השיח הפוליטי הלא-אובייקטיבי בנושא: לא מזמן חגגו אנשי המחאה החברתית של הדיור והציגו נתונים של ירידה באזור חיפה בגלל כמות דירות שלא נמכרות ובגלל 'מחיר למשתכן', וכאן נתוני הלמ"ס מראים משהו אחר".

"עם זאת", מוסיף זברג, "בסופו של דבר, כל השינויים המזעריים האלו לא רלוונטיים. הלמ"ס כבר בפעם הקודמת פרסם כי הנתונים עליהם נשען כחלון להוכחת הירידות במחירים כוללים את מחיר-למשתכן, שאלו בעצם דירות שנמכרות מחוץ לשוק. נראה שיש ניסיון לייצר 'ירידה תעמולתית': לייצר ניואנס של פה אחוז ושם אחוז. דירת יוקרה בתל אביב שנמכרת ב-2.97 מיליון במקום ב-3 מיליון - זו תזוזה טבעית במשא ומתן בין אנשים, פערי שוק הגיוניים".

לפי נתוני הלמ"ס, היקף העסקאות לרכישת מצוי בירידה, דבר שגורם לכל שינוי קל להשפיע על המדד בצורה ניכרת. לדברי זברג, הירידה בהיקף העסקאות היא תוצאה של 'ישיבה על הגדר' מצד הקונים, שממתינים לירידה עם הבטחותיו של שר האוצר. "התעמולה של שר האוצר קיימת כל הזמן. והיא לא הוגנת: אנשים שחיכו בסופו של דבר הפסידו כסף. כששר האוצר מציג ירידה של אחוז ביחס לרבעון הקודם יש כאן ניסיון תעמולתי. יש לשר האוצר עוד הרבה דברים לעשות כדי לעזור לציבור הבוחרים במצב הכלכלי שלו. תעמולה היא לא תחליף לעבודה".

זברג מפנה לנתוני הלמ"ס על מדד המחירים לצרכן, שעלה בחודש אפריל ב-0.4 אחוזים. "זה נתון שמקבל משקל בקרב האנשים, שיכולים לטעון שאם מחיר הדירה שרציתי לקנות אכן ירד – אבל במקביל עלה מדד המחירים לצרכן – לא ברור בכמה השתפר המצב הכלכלי שלי אם בכלל".  

לסיכום אומר זברג, כי חשוב לסמן שיעור מטרה לירידת המחירים ולפי זה להחליט על הצעדים הבאים: "אם הבשורה של כחלון היא ירידה בשיעור של 2 עד 5 אחוז – בשביל זה אני לא צריך שר אוצר. אני יכול לעשות את זה בעצמי עם ניהול התקציב שלי.

"יחד עם זאת, ירידה של 30 או 40 אחוז במחירי הדירות – זה קצת אשליית הציבור. הפתרון הוא פשוט: הגדלת ההיצע, והגדלת הפשרת הקרקעות לשוק החופשי, תכנון ידידותי עם פחות בירוקרטיה ויותר מכרזים בשוק החופשי. במילים אחרות: לתת לשוק לעשות את שלו, וכמה שפחות 'להפריע'".