שמחה על מות רשע

האם צריך לשמוח על מותו ללא עת של פייצל חוסייני? הרב אבינר מעדיף לשמוח על דברים חשובים יותר, ומנחם בבניין ירושלים…

חדשות כיפה עידן יוסף 18/12/02 00:00 יג בטבת התשסג

היום תתקיים הלוויתו של מחזיק תיק ירושלים באש"ף, פייצל חוסייני שמת מדום לב בכווית. כיצד נראית בעיניך שליחת אגרות התנחומים ששולחים חברי כנסת מן השמאל לרשות הפלשתינית אני מבין שהוא אדם שלילי. הוא לא אדם טוב על פי הגדרות מקובלות. איננו מתנגדים לכך שיהיו מיעוטים בארץ, זה אפשרי, אך יש תנאים לכך שזה יהיה אפשרי. מיעוטים צריך לקבל את הסמכות של המדינה, כמקובל בכל מדינות העולם, ולא להיות עסוקים בלפורר את המדינה. לא צריך להתייחס לאדם שעסוק בלפורר את המדינה בכבוד ובהערצה, אדרבה, זו תופעה שלילית. האם צריך לשמוח על מותו?
כן. באופן כללי כשמת רשע צריך לשמוח, ככתוב: "באבוד רשעים רינה".
אבל גם כתוב "בנפול אויבך אל תשמח"?
זה לא על אויבים כאלה. יש סוגים שונים של אויבים. יש אויב ויש אויב. אני לא הכרתי אותו באופן אישי, ולא יודע בדיוק מה מידת צידקותו ורישעותו. אבל באופן כללי, אם הוא אדם רשע לא צריך להתעצב שהלך לעולמו.
אבל בשביל מה לשמוח, הרי יקום אחר תחתיו שעלול להיות גרוע יותר?
זה לא מהווה שיקול. אני לא ידע אם צריך כל כך להתעסק בסוגיות שכאלה. צריך להתעסק בבניין הארץ, ולא בלשמוח או לא לשמוח. נינחם בבניין ירושלים…
מה עדיף, שישראל תחסל רשעים, או שימותו מדום לב, כמו שקרה לחוסייני?
כל המחקרים האלו לא משנים. העיקר שימותו. שיהיה ככה, שיהיה אחרת. אולי יש אנשים שמוטרדים בנושא זה, אבל אין זה מסוג הדברים שמטרידים אותנו. אנחנו עסוקים בבניין הארץ ולא בדברים כאלה. איננו מצטערים שמת, ויש לנו דברים חשובים יותר לשמוח עליהם. זה נושא זניח.