סוכת דוד הנופלת

סוכת דוד, בניינו של דוד המלך הולכת ונופלת, בלי סוף. הדינמיות המשיחית, הכח האלוהי שדוחף את האומה אל תכליתה, אינו מתגלה רק בדרכים ישרות, אלא גם בסיבוכים ונפילות. לאחר המשבר מתברר שהיתה בו הטבה לעם ישראל ההולך ומתגבר. האנושיות כולה מגיעה לבגרות מסוימת מתוך הסיבוכים במהלך ההסטוריה.
ישנם חבלי משיח, צער לידתו של משיח, וכן יש נפלים של משיח. כל ההסטוריה הישראלית זרועה מן הנפלים האלה, והם משתלבים במהלך הכללי, המשיח וכל המציאות האידיאלית שתבוא באחרית הימים, הינו בוקע על יסוד כל הנפלים שקדמו לו. מציאות זו נזכרת במדרש על הפסוק בשיר השירים: " מדלג על ההרים , מה הצבי הזה מדלג, כך משיח ראשון נגלה להם ונכסה מהם...כגואל הראשון כך גואל אחרון". לאחר שמשה רבינו, הגואל הראשון, דיבר עם פרעה, הוחמרה גזירתו על ישראל. בני ישראל קבלו על משה: "הבאשתם את רוחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו". הזאת גאולה?! אלא שתהליך אינו תמיד קווי, יש עליות ונפילות. באותו מובן, "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם".