מנואלה דבירי, אם שכולה, לשעבר מראשי "ארבע אמהות", טוענת שהמתנחלים לא צריכים לצעוק בלוויות על הממשלה ובכך לבזות את המת
ודאי שזה לכבוד המת. לכבוד המת צריך לצעוק על כך שנשפך דם. שפיכת דם אינה סתם.
צריך לצעוק, אבל לא בלוויה. לוויה יהודית זה דבר שקט
אני לא יודע מניין לה הלכות לוויה יהודית.
האם בניגוד ללוויות של ערבים הנקברים על פי מנהגי השיעים, לוויות יהודיות צריכות להיות יותר מאופקות?
אני לא יודע מה קורה אצל הערבים. על כל פנים, דם שנשפך זה דבר נורא ואיום, ואי אפשר לשתוק על דבר כזה. ההבלגה על רצח היא דבר נורא ואיום. תפקידו של השלטון הוא להילחם מלחמותינו, לשפוט אותנו ולהגן מפני האויבים. אם לא מגינים מפני האויבים ומרתיעים אותם, אנשים נהרגים וזה ודאי נורא ואיום. ודאי שצריך למחות בזמן הלוויה ולעורר. לא צועקים סתם. זה כדי לעורר שלא יהיו עוד מקרים כאלה, חס וחלילה.
משתמשים במת כמכשיר פוליטי?
כן. על מנת שמותו של אדם לא יהיה לשווא, צועקים ונקווה שלא ימותו עוד. זה כבודו של המת. זה יכול להועיל. הלוואי.
איך צריך לנהל לוויה של נרצח טרור?
צריך לזעוק, וינועו אמות הסיפין על זה שנהרגים יהודים וכלום לא נעשה. כתוב בהלכה שהרוגי מלכות נקברים בבגדיהם המוכתמים בדם, כדי לעורר נגד הרוצחים. קשה לדון בפרטים, מה בדיוק צריך לעשות בלוויה, אבל באופן כללי, ודאי שצריך לעורר ולצעוק על מה שקרה. יש אנשים שטוענים להפך, שהלוויות שקטות מידי, ושצריך לזעוק עד לב השמיים. ככה שמעתי עד היום. זו הפעם הראשונה שאני שומע הפוך. סך הכל לא מדובר פה במישהו שצועק על איבוד עיפרון, אלא שנרצחו אנשים בגלל חוסר הגנה. סתם אנשים תמימים על ידי סתם רוצחים. אפשר לשתוק? זה לא מבטל את העובדה שאנחנו שמחים על כך שיש צבא, יש מדינה ויש גאולה, אבל המהלך הכללי לא פוטר מההקפדה שצריכה להיות כלפי האנשים הפרטיים. השגחה כללית אינה פוטרת מהשגחה פרטית.
לוויות של נרצחי טרור
"צריך לזעוק עד לב השמיים וינועו אמות הסיפין על כך שנהרגים יהודים וכלום לא נעשה" (הרב אבינר תמה על דבריה של מנואלה דבירי מארבע אמהות).
