פתיחת המכללות גרמה להצפה של תלמידים למשפטים ולמינהל עסקים, הרבה מעבר לצורכי המשק ולהיקף מקומות העבודה הפנויים. זאת, בעוד קיים מחסור חמור במהנדסים ואנשי מחשבים. הרשות לחדשנות מעריכה שבלי תוספת עובדים משמעותית בעשור הקרוב יחסרו לתעשיית ההייטק הישראלית עשרת אלפים מהנדסים ומתכנתים. המחסור הזה גורם לעלייה גדולה של המשכורות בתחומים אלה ולכן מגדיל את עלויות הייצור בפרויקטים שונים. כמו כן, הוא גורם לעיכובים בביצוע תכניות פיתוח ולהעברת פרויקטים לחו"ל.
על פי נתונים של המועצה להשכלה גבוהה, בחמש השנים האחרונות מתרחשת מהפכה בהעדפות הסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל שהחלו להתאים את עצמם לצורכי השוק. ירידה של 21% חלה במספר הלומדים מנהל עסקים ומדעי הניהול, מ־23,200 בשנת 2013 ל־18,400 ב־2017. ירידה של 14% נרשמה במספר הסטודנטים למשפטים מ־16,200 ל־13,900. ירידה של 13% נרשמה בתקופה זו גם במספר הסטודנטים למדעי החברה.
מגמה הפוכה נרשמה בחוגים המכינים סטודנטים לעבודה בתחומי ההייטק. במסלולי מדעי המחשב, המתמטיקה והסטטיסטיקה חל בשנים האלה זינוק של 28% מ־10,900 ל־13,900. עלייה של 8% נרשמה בתקופה זו בלימודי ההנדסה והאדריכלות מ־33,600 ל־36,400. בסך הכל נוספו לשני התחומים קרוב ל־6,000 סטודנטים.
השר בנטצילום: פלאש 90
מסלולי הלימוד למקצועות המובילים לתעסוקה בהייטק נחשבים מלכתחילה ליקרים יחסית, שכן העלות להכשרת סטודנט מבחינת השכר לסגל ההוראה, התשתיות והציוד גבוהה יותר מאשר במקצועות כמו משפטים ומינהל עסקים.
שר החינוך נפתלי בנט אמר בתגובה ש"האקדמיה צריכה לעודד יותר ויותר משרות כאלו, על פני עוד רבבות עורכי דין ומשפטנים שמציפים את השוק".
יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ אמרה ש"בתחום לימודי המשפטים ומינהל עסקים ישנה רוויה ולעומת זאת יש צורך לאומי בהגדלת מספר הסטודנטים בהייטק, שהוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. לאור זאת ות"ת הקטינה את התמרוץ לסטודנטים למשפטים והגדילה את התמרוץ למוסדות שיקלטו סטודנטים להכשרה בתעשיית ההייטק"