ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן, מי שהיה במהלך מלחמת שלום הגליל ר"מ בישיבת הר עציון, הישיבה בה למד זכריה באומל הי"ד, סופד לו הבוקר (ה') לקראת ההלוויה שתערך בהר הרצל הערב, בה הוא אמור להספידו לבקשת המשפחה.
" כשאשתי היקרה התקשרה אלי באמצע סדר צהריים אתמול ידעתי שמדובר בעניין חשוב שכן היא מפריעה לי בסדר רק במקרים חריגים. היא סיפרה לי שאותרה גופתו של זכריה באומל ז"ל ושהוא בדרך לקבורה בארץ. קשה לתאר את ההתרגשות שאחזה בי. הכרתי היטב את יונה ז"ל, אביו של זכריה ואת אימו מרים שתבדל"א, הכרתי היטב את ביתם ברחוב אבא חלקיה בירושלים ובמשך שנים שמרנו בישיבה על קשרים עם המשפחה. זה דבר מופלא שזכריה שב אלינו.
הרב יכול לספר לנו קצת זכרונות מזכריה?
את זכריה אני זוכר כפי שכל מי שהכיר אותו זוכר- עם חיוך תמידי ומאור פנים. אדם חביב וחבר אמת שתמיד סייע לכל מי שהתקשה בשיעור. בפרט לבחורים האמריקאים וזאת גם בהיותו אנגלוסאכסי במקורו, אותם קירב ודאג להם בשל המוצא המשותף. הוא היה למדן ושקדן רציני, אני זוכר אותו יושב בשורה הראשונה מול ארון הקודש ושאחד הדברים שאהב במיוחד ללמוד היה רמב"ם - מורה נבוכים. 37 שנה שהחיוך שלו לא יוצא לי מהראש. היתה בו מידת ענוה גדולה, מידת הכלה גדולה, סבלנות כלפי אנשים. גילינו יחד איתו אחוות אחים בבית המדרש.
האווירה בישיבה במלחמת ערב שלום הגליל היתה אוירה שמזכירה את מעשיו של טרומפלדור. כולנו הרגשנו איך הצורך לבוא לעזרתם של תושבי הגליל בוער בנו, והרצון להחזיר לתושבים את השקט והבטחון היו חזקים מאיתנו. הרי גם טרומפלדור הגיע לעזרת ארבעת ישובי הצפון ועל שמם נקראה בין השאר קרית שמונה, שבאותם ימים של טרום מלחמת שלום הגליל, סבלה מנטישת חלק מתושבי העיר הצורך לסכן את חייהם לטובת אחינו שבצפון, נתן בכולנו תחושה שאנחנו גוף אחד. זכריה יחד עם בחורי הישיבה עזב את בית המדרש. אני זוכר את העלייה לאוטובוסים באותו בוקר יום ראשון.כעת אחרי 37 שנים, הלב פשוט גואה ועולה על גדותיו. שהנה, עברו 37 שנים ולא התייאשנו. זכריה שב אלינו. ושבו בנים לגבולם!" אומר הרב מדן ומוחה דמעה.
"אני מבקש להודות לכוחות הבטחון" הוסיף הרב מדן. "הודו לה' כי טוב. יש בי מלוא ההערכה והערצה לכוחות הבטחון של מדינת ישראל על הפעולה הזו וההצלחה הבלתי רגילה שלה. כמי שגרים בגוש עציון, וחוו קושי רב באיתור גופותיהם של לוחמי הל"ה, אנחנו יודעים מה המשמעות שגוויות שבות למנוחתם. הודו לה' כי טוב! שוב ושוב ושוב"