עתירה ראשונה מסוגה הוגשה בתביעה להסרת השלטים שהציבה המשטרה בכניסה להר הבית עם הוראות ליהודים בלבד ללא כל סמכות חוקית. בג"ץ דרש מהמדינה תשובה לעתירה תוך 60 יום.
בפנייה מקורית של הרב יובל שרלו אל עמותת "מוקד - המרכז הישראלי לקידום הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם" הלין הרב על האיסורים הקבועים בהר ללא כל סמכות חוקית.
הטענה המרכזית בעתירה הינה כי פסיקות בית המשפט העליון, כמו גם סעיף 4א לפקודת המשטרה, אינן מתירות למשטרה לפרסם שלט הפוגע בזכויות אדם ובזכות חופש הפולחן באופן קבוע ובכך לקבע את ההסדרים בהר הבית. תפקידם הוא אך ורק להמציא פתרונות זמניים, וזאת בהתאם לנוסח הסעיף, הקשרו, תכליתו וההיסטוריה החקיקתית שלו.
העותרים טוענים שהמשטרה ניכסה לעצמה אחריות של הרשות המחוקקת כאשר היא מציבה שלטים הפוגעים בזכויות הפרט. למשטרה אין סמכות לעשות כן והיא חייבת להסתמך על חוק ספציפי שמגבה את סמכותה. העתירה דורשת כי יחוקק הסדר חקיקתי מאוזן ומידתי ביחס להתנהלות בהר הבית.
הטענה: שלט לא חוקי בהר הביתצילום: יחצ
העותרים מסבירים כי במדינת חוק תפקידה של הרשות המבצעת בכלל, ושל המשטרה בפרט, ליישם את החלטות המחוקק, ולא לחוקק את חוקי הקבע בעצמה, כפי שאירע בנושא הר הבית, בו החלטה "זמנית" הפכה מזמן למצב של קבע, והכל ללא כל חקיקה המסדירה את הנושא ומסמיכה את המשטרה להפלות בין אזרחים על רקע לאומי ודתי.
התגובות לעתירה של הגורמים השונים מבלבלות כאשר מנציגת היועץ המשפטי לממשלה נטען כי המשטרה מבצעת הערכות "מעת לעת" בנושא המשך איסור תפילת יהודים בהר הבית, ועל כן מדובר במצב "זמני", על אף שזה נמשך למעלה מ-50 שנים, ומתגובת המשטרה עולה כי היא מסתמכת על החלטת ממשלה משנת 67' ולא נראה כי מתבצעות הערכות "מעת לעת" כנדרש.
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין ועו"ד אמיר פוגל מעמותת מוקד שהגישה את העתירה, מעריכים כי מאחר והפעולה מבוצעת בחוסר סמכות, אך הימנעות מיידית מביצועה עלולה להביא לפגיעה בביטחון, תינתן אורכה של שישה חודשים לממשלה לחוקק חקיקה המסדירה את הנושא, וככל שלא תהיה חקיקה - לא ניתן יהיה להמשיך לפעול באופן הנוכחי.