למה אנשים קונים שעון ב100,000 ש"ח? או עט ב50,000 ש"ח?
התשובה לשאלה הזו כמובן לא מסתתרת באיכות העט או השעון. נכון, יש מנגנונים משוכללים וייחודיים בשעונים היקרים, ויש איכויות מסוימות לעטים יקרים, אבל בואו – זו לא הסיבה שיש מי שרוכש אותם...
אם אתם קוראים את הפיסקה הראשונה ותוהים לעצמכם על מה אני מדבר, כי מעולם לא שמעתם על מישהו שעונד שעון שכזה – אז הרשו לי לחדש לכם: שעונים בשווי עשרות אלפי שקלים מעטרים את ידיהם של אנשים כמעט בכל בית כנסת או קהילה. או לכל הפחות אלפי שקלים. הם לא נראים שונה, הם לא גדולים או מפוארים במיוחד. הם אפילו לא תמיד כוללים את סמל המותג. אדרבה, המותגים האמיתיים נוטים 'להסתתר'.
התוודעתי לראשונה לתחום כשהסתובבתי בכנס נדל"ן גדול. ניגש לדבר איתי אדם שאני מכיר היכרות רחוקה וסיפרנו אחד לשני את הקשר שלנו לנדל"ן. כשהוא התרחק שאל אותי חבר אחר שהיה לצידי – 'מי זה המיליונר?', ועניתי לו בתמיהה – 'מיליונר?!' – הוא לבש חולצה לבנה ופשוטה למראה, תחובה במכנסים שחורים ורגילים לחלוטין, ולא הבנתי על מה הוא מדבר. 'הוא עונד שעון של 50,000!' הוא ענה לי מיד, והסביר לי במשך דקות ארוכות על מותגי שעונים והרמות השונות שלהם.
50,000 ₪ זה ממש לא יקר אגב, למי שתהה... מאז אותו אירוע פיתחתי לי תחביב לצלם שעונים שונים של אנשים ולשלוח לו כדי ש'ידרג' לי מי יושב מולי. שמתי לב שכל השעונים שהיו יפים ומיוחדים בעיניי – היו זולים, בעוד כל היקרים ממש לא מצאו חן בעיניי... כנראה שזה לא התחום בשבילי.
אז שוב – למה לנו לענות שעון כזה? התשובה כמובן טמונה במיתוג האישי שלנו. אם אני עונד שעון כזה אני משדר למי שמולי (במידה והוא מבין בשעונים) שאני מצליחן, שאני בעל-ממון, שאני מבין עניין. לא רק חברות גדולות עוסקות במיתוג אלא כל אחד ואחד מאיתנו. וזה חשוב.
***
פעם דיברתי עם חבר על שמלות כלה. בסופו של דבר, כפי שכולנו יודעים, רוב שמלות הכלה די דומות... (מקווה שקהל הקוראות לא יהרוג אותי...). הצבע די ברור מראש, וגם בסגנון הכללי לא נהגו להתפרע (בטח בתוככי המגזר הדתי והחרדי). ובכל זאת המחירים נעים בטווח מדהים שבין 1000-2000 ₪ לשמלה שמושאלת לערב אחד מגמ"ח, לבין עשרות אלפי שקלים לשמלה שנתפרת במיוחד לאירוע. האם השמלה המיוחדת אכן תיתן לכלה תוספת שמחה משמעותית? סגולה לנישואין מאושרים? לא בטוח.
בניגוד לשעונים, בנוגע לשמלות איני מכיר אף אחד שבאמת יודע להסתכל על שמלה ולאמוד את שווי השוק שלה... מעולם לא ראיתי שמלה ששם המעצב מוטבע עליה, או שטביעת עין מיומנת יכולה לראות בה משהו מיוחד. אז למה לי בכל זאת לשלם את הסכומים הנקובים?
במקרה הזה כשאני משלם 10,000 לשמלת כלה הזכות המשמעותית ביותר שאני רוכש לעצמי היא – לספר לאחרים שרכשתי שמלת כלה ב10,000 ש"ח. יטען הטוען שאת הזכות לומר זאת יכולתי לקחת לעצמי גם במקרה שהשמלה עלתה 2,000 שקלים בלבד – זה נכון, אבל זה לא עובד ככה...
במציאות אנשים אוהבים לומר את האמת. ב10,000 ש"ח אני יכול לרכוש לעצמי את הזכות לומר שקניתי שמלה ב10,000 ש"ח, ואילו ב15,000 ₪ ארכוש לעצמי זכות אחרת לחלוטין – לומר שקניתי שמלה ב15,000 ש"ח. אנשים מוכנים לשלם על זה וזו זכותם. בשיגרה, אני אפילו לא נוטה לזלזל בזכות הזו. כל אחד יכול לעשות עם כספו מה שהוא רוצה.
אבל אנחנו לא בשיגרה. מיתוג אישי הוא חשוב. וגם זכות וחופש הקניין חשובה. אבל היום חשוב יותר לשדר מסר אחר. בימים אלו הייתי ממליץ לכולנו להתחיל להתגאות בדברים אחרים: אם אישיות מפורסמת תספר שהיא שכרה שמלת כלה ב2,000 ₪ נדמה לי שזה יסייע למיתוג האישי שלה לא פחות משמלה יקרה. אם אדם מוכר יבחר לערוך חתונה מצומצמת – ויספר על כך, יערוך אירוע דל-משתתפים - ו"ישוויץ" בכך, הרי שתהיה בזה תרומה גדולה לחברה. זה יאפשר לכולם להוריד את הסטנדרטים ה"מקובלים" בלי להרגיש אי נעימות, וליצור אירועים המתאימים לכיס וליכולות שלהם.
והאמת היא שבשביל להשפיע ציבורית אין צורך להיות אח"מ או סלב. כל אחד משפיע על סביבה רחבה. לכו על זה, תהיו ראשונים, ושיהיה בשמחות!
נדב רט הוא כותב תוכן ויועץ ארגוני ותעסוקתי. חפשו בפייסבוק: וואלה, רעיון.