משפחות רבות מתכננות שמחות לא לפי תקציב שהם באמת יכולים לעמוד בו, אלא בכל מיני סטנדרטיים שכביכול הדור או הציבור קובע , ונכנסים לחובות שלוקח לאחר מכן זמן רב להחזיר הוצאה זו.
הטענות שכביכול "מצדיקות" טענה מעין זו, כיצד ניתן לקיים את השמחה בלי בלונים בלי מגנטים בלי מפיקים ועוד ..
וכן "כולם" כל חברי לכיתה כך עושים את השמחות , כך חברי מתחתנים כך מקובל ועוד..
כמו בכל ההתנהלות משפחתית כלכלית כגון רכישה של מוצרים או של טיול משפחתי וכן הפקת שמחה יש לתת את הדעת האם ניתן לחסוך? לוותר על משהו? , ולעמוד בתוכנית הכלכלית אותה בנינו והצבנו לעצמנו לקראת האירוע.
בדיוק כפי שאנחנו לוקחים מפיק לאירוע ויושבים על כל פרט כיצד ייראה , כך צריך לעשות לפני האירוע ולראות שיש תקציב לכל פרט מהאירוע, ולא להיכנס לסחרחורת כלכלית לא מתוכננת, ולהבין מה המשמעות הכלכלית העתידית שתשפיע על הזוג הצעיר, או של המשפחה המפיקה את השמחה.
בסבב המלחמה האחרון וכשכמותו משפחות נאלצו למצוא אולם חלופי ולשנות את התכנון המקורי.
לפתע אנשים קיימו את שמחתם , עם הרבה פחות אנשים , פחות הפקה פחות בלונים ועוד...
המשפחה שינתה את השמחה המקורית ווהנה יצאה שמחה קטנה יותר עם פחות מוזמנים והרבה פחות הפקה אבל לא תמיד עם פחות שמחה.
נכון הדבר שבמקרה זה זו הייתה שמחה מאולצת , אבל ניתן לעשות זאת גם מלכתחילה ובמחשבה , וניתן למעט בהוצאות ובמספר המוזמנים והשמחה לא תהיה פחות משובחת ושלמה.
ברצוני לאחל לכל אחד לעשות שמחות מבחירה חופשית וכמה שיותר , אבל שיעמוד מול עצמו ויחליט שזה באמת מה שצריך והאם יכול לעמוד בהוצאה זו , והבחירה אותה בחר באמת חופשית ולא בגלל שגם החבר או השכן עשה כזו שמחה.
יהי רצון שלא נדע עוד מלחמה ...
וכן הוסיף הנביא מיכה "הגיד לך אדם מה טוב....והצנע לכת ..." (מיכה ו' ח')
שמעון וולף, מאמן כלכלי משפחתי ומחזיק בתואר במשפטים L.L.B