בתום תקופה ארוכה במיוחד בת יותר משנתיים, סיימה ועדת המחירים הבין-משרדית המשותפת למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה והתעשייה לגבש את המלצותיה בנושא פיקוח על מחיר הלחם. בשלב זה הוועדה יוצאת לשימוע ציבורי על ההמלצות ומאפשרת לציבור להעביר התייחסות.
לאחר קבלת ההערות וניתוחן, הוועדה תפרסם המלצה סופית לשרים אביגדור ליברמן ואורנה ברביבאי, שלאחר עיון בהערות הציבור יידרשו השרים לקבל החלטה בנושא בהתאם לקבוע בחוק, תוך שימת לב להשפעת הצעד על יוקר המחיה ועל הצרכנים והצרכניות הישראליים.
על פי המלצת הוועדה, קיימת תחרות בשוק הלחמים המפוקחים בין המאפיות המובילות בשוק ולכן אין הצדקה לקבוע מחיר מפוקח בשוק זה. עמדה זו נתמכת גם על ידי רשות התחרות שייעצה לוועדת המחירים בתהליך. במקום קביעת מחיר מפוקח, הוועדה ממליצה לעבור לפיקוח במודל של מעקב שוטף אחר מצב השוק - דיווח מהיצרנים על רמת הרווחיות והמחירים. עמדה זו מבוססת על ההצדקות הקיימות בחוק לקיומו של פיקוח, ועל חסרונותיו של מנגנון פיקוח מחירים, שעלול להוביל בטווח הבינוני-ארוך לעליות מחירים, לדחיקת מתחרים מהשוק, לשחיקה באיכות המוצרים הנמכרים, ומכאן גם לפגיעה בציבור הצרכנים.
הלחמים המפוקחים כיום הם: כיכר לחם אחיד, לחם אחיד פרוס, כיכר לחם לבן, לחם לבן פרוס, חלה מלבנית (חשופה). לפי נתוני הוועדה, היקף הצריכה של הלחמים המפוקחים ירד בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, גם בקרב משקי בית בחמישון התחתון, ובמקביל חלה עלייה בצריכת לחמים מיוחדים ולחמניות. בפרט, לפי נתוני הוועדה מוצר הלחם המרכזי שצורכים משקי הבית בחמישון התחתון הוא פיתות שאינן מפוקחות.
המלצת הוועדה מבוססת על עבודה כלכלית מעמיקה ממנה עולה שבשוק זה קיימות מגבלות על המאפיות לפעול באופן אנטי-תחרותי. בפרט, עלה שבידי השחקנים לא קיים נתח שוק משמעותי ביחס לשחקנים האחרים, וקיימת תנודתיות בנתחי השוק של השחקנים המעידה על תחרות. לפי הניתוח של הוועדה, התנודתיות מושפעת בין היתר מההומוגנית של מוצרי הלחם המפוקחים, כאשר הלקוחות לא מחויבים לרוב למוצר של מאפיה מסוימת. במקביל, עלה מהניתוח שלמאפיות לא קיים מוצר עוגן – מוצר שלהן שניתן למצוא בכל רשת קמעונאית ומחייב את הרשתות לעבוד עם אותה מאפיה ספציפית ועל כן הן לא יכולות להפעיל כוח שוק עודף מול הרשתות הקמעונאיות.