הרב אליהו בירנבוים מקדיש בעשורים האחרונים את חייו לעם ישראל בתפוצות – הן בתפקידו כרב בקהילות שונות בעולם והן בחיפוש ואיתור יהודים וצאצאי יהודים ברחבי העולם. הוא נולד בארוגוואי ועלה לארץ לפני כמעט 50 שנה. במסגרת תפקידו כראש מכון שטראוס עמיאל מבית רשת אור תורה סטון, להכשרת רבנים ומנהיגים רוחניים לעבודה בקהילות בתפוצות, הוא יוצא לביקורים תכופים מחוץ לגבולות ישראל. בשנת 2007 הגיע הרב אפילו עד לזימבבואה, ארמניה והודו - מדינות שכמעט ולא נותרו בהן יהודים.
"לכל מקום שאליו אני הולך, אני הולך לעם ישראל. אני מחפש את היהודי. זו המשימה הראשונה"
אנחנו שומעים על עוד ועוד התנכלויות ברחבי העולם כלפי יהודים. האנטישמיות גדלה ברחבי העולם?
"נושא האנטישמיות מתפתח בקצב מאוד מאוד מהיר. גם תנועות הימין באירופה, גם מפלגות השמאל באמריקה הלטינית, וגם התנועות המוסלמיות יוצרות היום מציאות קשה ורחבה של אנטישמיות. עד כדי כך, שיותר ויותר יהודים ברחבי העולם מפחדים להגיד: 'אני יהודי'. יהודים ממש מפחדים ללכת עם סממנים יהודיים. הולכת ונוצרת תופעה מחודשת של אנוסים ממש. אנוסים יהודים".
אתה חושב שיש ממש אנוסים ברחבי העולם?
"יהודים מורידים כיפה מהראש, ומזוזות מפתחי הבתים. יהודים מפחדים ללכת לבית הכנסת או לקהילה היהודית כדי שלא יזהו אותם כיהודים".
תפקידו של השליח בקהילות היהודיות ברחבי העולם
מכון שטראוס-עמיאל מבית רשת אור תורה סטון, הוקם בשנת 1998 ועוסק בהכשרת רבנים ומחנכים בעלי גישה דתית-לאומית-ציונית להנהגה קהילתית, חינוכית ורוחנית בקהילות יהודיות ברחבי העולם. המכון פועל מתוך אחריות ורגישות לקהילות ישראל בתפוצות, במטרה לחזק את הזהות היהודית של יהודי התפוצות ולמנוע התבוללות.
הראיון המלא עם הרב אליהו בירנבוים
איפה נכנס התפקיד האמתי של השליח או השליחה?
"שליח ממדינת ישראל, רב קהילה או מורה לא יכול לשנות את התופעות האנטישמיות ברחבי העולם, אבל הוא יכול ליצור זהות יהודית שיודעת איך להתמודד עם אתגרים גם בתקופה של אנטישמיות. אנחנו רגילים לחיות בעולם חופשי וגלובלי, אבל אנחנו חלק מהעולם הגדול. ברגע שהעולם הגדול מתנכל למיעוט וליצור חיים של פחד, אני חושב שאנחנו מוכרחים למצוא את השפה והדרך להתמודד עם זה".
מה עובר על שליח ועם איזה כלים הוא צריך להגיע מהבית?
"אנחנו מכינים גם רבנים וגם מורים מחנכים שיצאו לקהילות ברחבי העולם. רוב הקהילות היהודיות ברחבי העולם, הן לא בדיוק קהילות אורתודוקסיות. אנחנו מכינים את השליחים שיבינו שהם לא באים לשנות את המציאות הקהילתית. הם באים להיות גם חלק מהקהילה, אבל גם להנהיג באופן רוחני את הקהילה".
זה אפשרי בכלל להיות מנהיג בקהילה שהיא על גבול הרפורמית?
"לפעמים מי שיוצא מבית המדרש התורני ומגיע לקהילה שהיא בעלת זהות יהודית שרחוקה מהנוהג האורתודוקסי, עלול להיבהל. אנחנו אומרים לשליחים שלנו לא להיבהל. הם צריכים להבין שיש בעולם היהודי מעגלים שונים, צבעים שונים. העולם היהודי הוא לא כולו צבע אחד. זה שיהודי לא שומר תורה ומצוות, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להתייחס אליו כמו אח, לכל דבר ועניין. גם אם יש התבטאויות שהם נגד ההלכה, לא צריך להיבהל מזה. זו חלק מהמציאות ואנחנו משתדלים להגיע לכל יהודי באשר הוא. זו המשימה זו השליחות האמתית".
איך מכינים את השליחים?
"ההכשרה שלנו היא בעיקר היכרות עם העולם היהודי ונתינת כלים. אנחנו חושפים את הלומדות והלומדים לעולם היהודי. סקירות, סיפורים, רבנים בוגרים שנפגשים איתם, מקיימים שיחות דרך האינטרנט עם רבנים בקהילות שונות".
שמירה על הקהילות היהודיות - עם הפנים לעם ישראל
הרב בירנבוים מסביר שהנושא המרכזי של השליחות הוא "עם הפנים לעם ישראל". המשימה הראשונית של המכון היא להגיע לכל יהודי, לכל בית ספר. "כל מקום שאליו אני הולך, אני הולך לעם ישראל. אני מחפש את היהודי. זו המשימה הראשונה". בנוסף, הרב בירנבוים אומר כי כיום אי אפשר להתעלם מנושא ה-BDS וההסברה הישראלית. "יש את המעגל הפנימי של הקהילה, ויש את המעגל החיצוני. בהכשרה אנחנו נותנים לשליחים כלים, לשני המעגלים השונים".
המטרה הסופית היא להביא את יהודי העולם לארץ ישראל?
"לאורך ההיסטוריה היהודית תמיד הייתה פריפריה יהודית בתפוצות. מעולם לא הייתה כל האוכלוסייה היהודית כל חיה בארץ ישראל או במדינת ישראל. לכן אני מבין שחלק מהקיום היהודי תלוי גם בשמירה על הקהילות היהודית בחו"ל. אנחנו צריכים לשמור על הקהילות היהודיות ועל האחים שלנו שם".
"קשיים בקליטה" | מחאת יוצאי אתיופיהצילום: פלאש 90. תומר נאוברג
בשבוע האחרון, היהודים שעלו לישראל מאתיופיה התקוממו על היחס שהם מקבלים ממדינת ישראל בכלל וממשטרת ישראל בפרט
"ללא ספק חלק מהפעילות היהודית והציונות היא בארץ. חלק מהציונות היום זה גם קיום העולם היהודי והקהילות היהודיות בעולם. אני עצמי עליתי לארץ לפני שנים רבות לפני 47 שנים. אנחנו מדינה שקולטת עלייה ועדיין יש לנו קשיים ואתגרים בקליטת עלייה. אחד הקשיים עם העלייה ששל בני העדה האתיופית, זה ההבדל בין החלום של בני העדה לבין המציאות פה בישראל. קשה לתאר עד כמה מי שמשתוקק לעלות לארץ, רואה בישראל חלום. ברגע שיהודי אתיופיה באים מחלום של ארץ ישראל לרחוב במדינת ישראל, ונתקלים בקשיים כאלה ואחרים בגלל הצבע, בגלל התרבות, הרי שהפער הוא עוד יותר גדול. אני בהחלט חושב שצריך לקחת את נושא יהדות אתיופיה ולחבר בין החלום לבין המציאות".
איפה מכון שטראוס עמיאל יראה בעוד 10 שנים?
"המודל שבנינו לשליחות הוא נכון. אנשים טובים יוצאים ועובדים עם קהילות. אנשים רואים בקהילות היהודיות חלק מהתחושה של משפחה יהודית. היום יש לנו כ-300 בוגרים, אני מקווה שנגיע גם ל-1,000 שליחים ברחבי העולם. ככל שהציבור הדתי לאומי בכללו יראה שליחות בעצם היציאה אל אחינו בתפוצות, נוכל להציל הרבה יותר מהעם היהודי".