חברת הכנסת נורית קורן (הליכוד), חברה בוועדה למינוי שופטים, שעברה טלטלה בעקבות פרשת המין והמינויים סיפרה ל'כיפה' על ההתרחשויות שהיו בוועדה והתחושות בעקבות חשיפת הפשרה.
בפרשה האחרונה עלה החשד כי שופטות קיימו יחסים אינטימיים עם יושב ראש לשכת עורכי הדין אפי נווה, ובתמורה הוא קידם אותן בוועדה למינוי שופטים.
האם ראית אי סדרים בישיבות הוועדה שעוררו בך חשד שמתמנים שופטים שלא צריכים להתמנות או להתקדם?
"אם הייתי רואה דברים שלא נראים לי על פי דין הייתי מתקוממת. בעבר התקוממתי נגד הגזענות שהיתה נגד מועמדים ממוצא מזרחי, ונגד המינוי הקל של העוזרים המשפטיים של השופטים. כל הדברים האלה הכעיסו אותי ופעלתי בנושא. לא הנחתי לרגע לדברים האלו. ההתנהלות הוועדה היום היא התנהלות טובה, ויש שיתוף פעולה בין כל הגורמים. יש ויכוחים על מועמד זה או אחר אבל בסך הכל מתמנים השופטים הטובים והמקצועיים ביותר".
חברת הכנסת קורן הסבירה כי בעבר, לפי שהוכנסו התקנות החדשות, השופטים קידמו את קרובי משפחתם: "התרעתי על כך כמה פעמים. עשינו תקנות עבודה, על פיהן לקידום קרובי משפחה צריך רוב יחסי של שבעה חברים בוועדה, ולא רוב רגיל. הדברים הללו נעשו כדי לעלות את אמון הציבור במערכת המשפט ובוועדה בכלל. גרמתי לכך שוועדת השתיים (וועדה חשאית של שתי שופטות בדימוס הפועלת לאיסוף מידע על המועמדים למינוי שופטים), שהיא בכלל לא חוקית וחורצת גורלות תהיה חשופה לחברי הוועדה, ולא כפי שזה נעשה עד היום, שנמנע מאיתנו לראות את פעילות הוועדה".
קורן טענה כי אם וועדת השתיים לא היתה ממליצה על שופט מסוים - לא היה ניתן לערער על כך. בנוסף התריעה חברת הכנסת כי במבחן הקורס למינוי שופטים, המתפקד במעין וועדת איתור, היו שאלות על מוצא של השופטים: "אני אמרתי שלא יכול להיות שבית המשפט העליון יפר חוקים במדינת ישראל. אחרי שנה של מאבק, הנשיאה לשעבר, מרים נאור החליטה שלא יישאלו השאלות כאלו".
"בוועדה למינוי שופטים ראיתי גזענות, או מינוי קרובים. רק בגלל שהם היו קרובים לאליטה המשפטית או שהאליטה רצתה ביקרם קידמו אותם. יש כאלו שלא עשו אפילו את הקורס ואנשים אחרים לא פטרו אותם" הוסיפה קורן.
האם היה מינוי שאותו רצה לקדם יושב ראש לשכת עורכי הדין והרגשת שהמועמד אינו ראוי?
"אפי נווה נכנס לוועדה רק בשנה האחרונה. זה לגיטימי שלכל חבר יש מועמד שהוא רוצה לקדם אותו". קורן הוסיפה כי "יש תהליך קפדני של מינוי שופטים כל חבר בוועדה יש לו את השיקול הדעת שלו. בוועדה אנחנו דנים במועמדים ובסוף לבחירה מגיעים המועמדים הטובים ביותר. אני לא חותמת הגומי של אף אחד. הצבעתי בעבור מועמדים שראיתי בהם ראויים ומקצועיים".
האם צריך לשנות את השיטה בה נבחרים שופטים ולהחליף את הוועדה למינוי שופטים?
"השופטים צריכים לעבור שימוע פומבי. כל מועמד צריך להצהיר למי הוא מקורב ובאיזה תיקים הוא פוסל את עצמו מראש. כך שנדע מה ניגודי העניינים כבר במעמד הוועדה. יכול להיות שצריך לשנות את שיטת הבחירה והוועדה צריכה להיות שקופה יותר, והפרוטוקולים צריכים להיות חשופים לציבור.
חברת הכנסת הוסיפה כי "צריך להכניס עוד נבחרי ציבור לתוך הוועדה", אך טענה כי נציגי לשכת עורכי הדין חשובים לקבלת ההחלטה בעניין השופטים: "הלשכה היא גילדה מקצועית והם מביאים את כל הידע שלהם על השופטים וועדות האתיקה. חשוב שגם להם תהיה נציגות. אולי נכון שהנציג שלהם לא יהיה יושב ראש הלשכה, אלא אדם עם פחות כוח בידיים".
קורן גיבתה את מינוי השופטת החשודה במעשי השוחד המיני וטוענת: "לשופטת הזו היו נתונים טובים והמלצות טובות. וגם עכשיו היא שופטת מעולה. אם משהו נעשה בלתי חוקי ומישהו ניצל את מעמדו שלא כדין הוא יעמוד לדין. המערכת עברה טלטלה זעזוע . אך אני מתקשה לראות איך מישהו שהיה מחוץ לוועדה באותה תקופה יכול היה להשפיע על הוועדה. אני יודעת שעשיתי את העבודה הטובה ביותר וקידמנו את השופטים המקצועיים ביותר".
צריך לפרק את המנהל האזרחי
חברת הכנסת קורן, גדלה בקריית ארבע, מגיעה ממשפחה המחזקת את ההתיישבות. שאלנו את קורן על הצו של אלוף פיקוד מרכז האוסר על תושבי עמונה, שרכשו את קרקע היישוב מכספם, לעלות חזרה אל הקרקע: "אני קוראת לראש הממשלה שהוא גם שר הביטחון לבדוק את ההוראה של האלוף, ולאפשר למתיישבים שקנו את הקרקע בכסף להתיישב על אדמתם".
קורן הסבירה שהיא נגד מדינה פלסטינית ובעד רכישת קרקעות. לדעתה צריך לפרק את המינהל האזרחי: "המינהל נוסד כדי לנהל את הפלסטינים, אך במקום זה הם מנהלים את היהודים. התרעתי בפני ראש הממשלה שיהודים רוכשים את הקרקע והמינהל לא מאפשר להם לעלות, וזה לא תקין".
חברת הכנסת חתמה את הראיון: "אני מצדיעה למתיישבים ולהתיישבות וחושבת שבתשובה ההולמת לפיגועים היא הסדרת יישובים. כך הם יבינו שאי אפשר לשבור אותנו".