בשמורת 'עוז וגאו"ן' קיימה תנועת הריבונות סמינריון נוסף לעשרות נערים ונערות מכל רחבי הארץ תחת הכותרת 'ריבונות – ללמוד וללמד', כאשר היעד הוא הכשרתם של חברי תנועת נוער הריבונות למסבירנים ושגרירי החזון.
את האירוע פתח ראש המועצה המארחת, מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, שבירך את תנועת הריבונות וראשיה, יהודית קצובר ונדיה מטר, על התפנית התודעתית שחוללו בשנות פעילותה של התנועה. עוד בירך על מעורבותם של בני הנוער בחזון ובמימושה ותיאר בפני המתכנסים את קשיי התנהלותה של רשות מקומית ואזורית בהיעדר ריבונות, מציאות בה קציני צבא הם המחליטים ומכריעים הכרעות אזרחיות הנוגעות לשגרת החיים בישובים ובמועצות.
לאחר מכן נשא דברים באריכות האורח המפתיע של הסמינריון שנפרס על פני יומיים, העיתונאי שלום ירושלמי, שפרס את משנת השמאל הרואה בריבונות את סופו של החלום הציוני. עם זאת קבע כי לטעמו כבר לא ניתן ליישם את חלום ההפרדה של השמאל בשל העובדות שקבע הימין בשטח בדמותם של הישובים לכל מרחב שטחי יהודה ושומרון. "ניצחתם", אמר וקבע כי הוא מקווה שניצחון זה לא יהיה ניצחון פירוס.
יצוין כי בדבריו הביע ירושלמי הערכה רבה לבני הנוער הבוחרים להקדיש מחופשתם לקידום החזון האידאולוגי בו הם מאמינים, והביע תקווה שגם בשמאל יימצא מי שיוכיח דבקות שכזו.
אריה אלדדצילום: גרשון אלינסון - תנועת הריבונות
אל מול דבריו של ירושלמי נשא דברים הפרופ' אריה אלדד שקבע כי מאחר וטרנספר אינו בא בחשבון, ולא מטעמי מוסר או חוסר צדק, הרי שריבונות היא כוחר להגשמת החזון הציוני.
באשר לשאלת מעמדם של ערביי יהודה ושומרון טען כי ניתן ונכון לחזור לרעיון עליו המליץ האו"ם לבריטניה טרם תום המנדט, מעמד של תושבות לערביי ישראל במדינה היהודית אך את מעמד האזרחות יקבלו מהמדינה הערבית, כאשר כבר כעת קיימת מדינה ערבית על מרבית חלקי ארץ ישראל וזוהי המדינה הירדנית.
הפובליציסטית שרה העצני-כהן, מנהלת תנועת 'ישראל שלי' המובילה מאבק ארצישראלי ברשתות החברתיות, פרשה בהרצאתה את התפנית שהתחוללה בשנים האחרונות בסוגיה המדינית, אך גם התריעה מגמגום ישראלי באשר לחלופה המדינית לרעיון שתי המדינות.
בהמשך יומו הראשון של הסמינריון נפרסה תמונת מצב מדאיגה באשר למתרחש בשטחי יהודה ושומרון, בעוד שיח הריבונות עושה צעדים הסברתיים ראשונים. את הסקירה הציג בפי עשרות בני הנוער שי חמו, רכז יהודה ושומרון ב'רגבים', שי חמו.
בדבריו שם חמו דגש על המהלכים אותם מקדמים הפלשתינים בחסות אירופית לקביעת עובדות בשטח דווקא בשטחי C שהוגדרו בהסכמי אוסלו כנתונים שליטה אזרחית וביטחונית בידיה של ישראל. "בשנת 2009 ראש ממשלת הרש"פ, סלאם פיאד, מגיע למסקנה שאין סיכוי להגיע לשתי מדינות אחרי האינתיפאדה, ולכן הוא מתכנן את הקמתה בפועל של המדינה הפלשתינית באופן חד צדדי", פתח חמו והציג את שער המסמך הפלשתיני שהנפיק פיאד באוגוסט 2009 תחת הכותרת 'סיום הכיבוש והקמת המדינה'.
בהרצאתו הציג חמו נתונים מדאיגים על השתלטות מאסיבית של הרש"פ על שטחי C כאשר גולת הכותרת היא אלפי דונמים הנגזלים לטובת עבודות חקלאיות, אך גם בפריצת דרכים, בשיקום כפרים שלא היו ועוד, כאשר מעל הכול מרחפת התמיכה האירופית, כלכלית ומורלית.
העיתונאי יאיר שרקי הרצה בפני באי הסמינריון על סיפורו האישי כעיתונאי ועל עולם התקשורת הישראלי ככלל. בדבריו שם שרקי דגש על ההתמודדות עם המדיות התקשורתיות השונות והדרך הנכונה והיעילה לעניין את כתבי החדשות ומערכות התקשורת בפעילות ובאירועים. זאת מתוך הבנת האילוצים המקצועיים שמלווים את עבודת העיתונאי במערכות השונות נכון לתקופה זו, בה התחרות בין אמצעי התקשורת מרדדת את השיח העיתונאי.
יאיר שרקיצילום: גרשון אלינסון - תנועת הריבונות
היום הראשון נחתם בשיחתו של הרב דוד נתיב, מרצה בכיר לתנ"ך, שהציג תפיסה כוללת אודות רעיון הריבונות בתנ"ך, חובת כיבוש הארץ והמשילות בה על היבטיה השונים.
את יומו השני של הסמינריון פתחו בני הנוער בעבודה חקלאית בשמורת 'עוז וגאו"ן. בהמשך פגשו את טליה וגיל בר לב, מעקורי שכונת נתיב האבות, שם שמעו בני הנוער על ההתמודדות, על השבר והכאב ועל הצמיחה שלאחריהם.
הקבוצה הצפינה לישוב עפרה שבבנימין שם פגשה את רב הישוב הרב אבי גיסר שהתווה את חזון הריבונות שלו כשהוא כולל דגש על עליה וקיבוץ גלויות ומתוך הבנת החובה להענקת שוויון זכויות אזרחי לתושבי יהודה ושומרון הערבים, כחלק מהאחריות הנובעת מריבונות ישראל על השטח.
עוד פגשו בני הנוער את אסתר ברדט, מהמשפחות שנעקרו מתשעת הבתים שנהרסו בלב עפרה. אסתר סיפרה על הקושי לגלות כיצד בשל הליך משפטי תמוה אדמה המצויה בליבו של ישוב פורח הוגדרה כראויה להרס.
בהמשך היום השני פגשו משתתפי הסמינריון את ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, בישוב החדש עמיחי שבגוש שילה. בדבריו סיפר גנץ על ההתמודדות שלו כראש מועצה עם חוסר הנורמאליות הבסיסית שבחיי תושבים באזור עליו לא חלה ריבונות ישראל.
בשורת הכשלים עימם מתמודדת המועצה בראשותו תיאר את ליקויי תכנון המים, כיתות ואף מדרכות שהיעדרן מסכן את חייהם של ילדים בישובים. על כל זאת הדגיש גנץ כי גם אם ניתן לפתור מצוקות מקומיות בדרכים עוקפות כאלה ואחרות, אך הדרכים הללו מעידות על חוסר נורמאליות, "אלו לא חיים נורמאליים ואנחנו חייבים להיות נורמאליים. זו הדרישה שלנו, להיות שווי זכויות ושווי חובות, לא יותר ולא פחות".
"לא נורמאלי שסלילת כבישים יגיעו מכספים קואליציוניים. פתיחת שנת הלימודים לא יכולה להיות תלויה באלוף הפיקוד. כשאדם חי תחת שלטון של מדינה הוא רוצה את ראש הממשלה כמחוקק שלו. יש לכך מחירים, אבל זו הנורמאליות ולשם כך ריבונות היא דבר בסיסי. ממשלת ישראל היא שצריכה לקבל החלטות. לא הגיוני שכדי לתכנן כביש שר התחבורה מעביר אותי לשר הביטחון שמתמודד עם האיראנים ועם הטרור וצריך להתעסק עם כבישים מים וביוב".
מעל כל אלה הדגיש גנץ בפני בני הנוער את עובדת הבסיס שכאן, ביהודה ושומרון, ההיסטוריה היהודית כולה, עובדה שמצליחה לחבר ולרגש גם תיירים שהגיעו מרקע שונה וזר לחלוטין, אך באתרים כמו שילה הקדומה נראה היה להם הקשר ברור וללא שאלות.
באשר לסיכויי חזון הריבונות קבע גנץ: "בעולם הזה אין קירות. צריך להחליט שאין קיר והוא לא יהיה. חטא המרגלים התחיל בתחושת ה'היינו בעינינו כחגבים'. אם אתה מרגיש חגב אתה חגב, אבל אם אתה זוקף את הגב זה בונה בנו קומה חדשה וכוח לעמוד על שלנו".
בני הנוער בסמינריוןצילום: גרשון אלינסון - תנועת הריבונות
עו"ד אביחי בוארון, מי שעמד בראש המאבק נגד הרס הישוב עמונה, שוחח עם בני הנוער על כוחה של מהפכנות, על החובה להציג חלום ברור לנגד העיניים ומתוך אותו חלום הדברים יורדים עד לרמה המעשית של הפרטים. "היכולת להאמין בחזון היא מאוד חזקה. כשמדברים על ריבונות מה שמפעיל את יהודית ונדיה הוא החזון שמדביק את כולנו. וחזון הוא משהו שחיים אותו, שמציירים איך הוא נראה בפועל".
הסמינריון נחתם בחלוקת תפקידים בין בני הנוער לקראת המשך הפעילות ההסברתית והמעשית של נוער הריבונות בשטח.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, סיכמו את האירוע בדברי שבח לבני הנוער המגלים אחריות לעתידה של מדינת ישראל ולגורלה של ארץ ישראל. "נוער שכזה ממלא את הלב בנחת ובאמונה שלפיד הציונות ממשיך ועובר אל הדור הבא בביטחה. נוער זה יפתח מתוכו את מנהיגי העתיד של מדינת ישראל, אותם שיישאו בגאון את נס העשייה הציונית גם אל מול אתגרי היום שאחרי החלת הריבונות".