השופטת אסתר חיות הושבעה היום (ה') לנשיאה ה-12 של בית המשפט העליון, והיא מחליפה בתפקיד את הנשיאה היוצאת, השופטת מרים נאור, אחרי שלוש שנות כהונה בתפקיד ויציאתה לגמלאות.
שרת המשפטים אילת שקד ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הביעו ביקורת על הסמכויות שנטל לעצמו בית המשפט העליון והשלכותיו מאז החל נשיא העליון לשעבר, אהרון ברק ב'מהפיכה החוקתית'.
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הזהיר כי המשך אי הפרדת הרשויות יפגע באמון הציבור ביכולת השפעתו בבחירות: "אנחנו הולכים ומתקרבים ליום בו אזרחי ישראל יבואו מתוך הרגל לבחור את נציגיהם לכנסת, אך ירגישו שלבחירתם אין משמעות; שגם כאשר ההחלטות הגדולות מתקבלות לטובתם – הן עוברות מעל לראשם", אמר אדלשטיין.
''אנחנו הולכים ומתקרבים ליוֹם בו חברי הכנסת עצמם יפקפקו במידת היכולת שלהם לייצג את בוחריהם, או ירגישו שמעשיהם לא מעלים ולא מורידים. שיקום מעמדה של כנסת ישראל וביצור עקרון הפרדת הרשויות, הן מהמשימות הדחופות ביותר שעל סדר יומנו הלאומי".
יולי אדלשטייןצילום: Yonatan Sindel/Flash90
שרת המשפטים, אילת שקד, לצד מחמאות לנשיאה הנכנסת ולנשיאה היוצאת הדגישה כי בכוונתה להגביל את יכולתו של בית המשפט להמשיך ולהתערב בחקיקת הכנסת ומעשי הרשות המבצעת: "בכוונתי לקדם תכנית חוקתית, שתכלול את עיגון פסקת ההתגברות בחוק יסוד החקיקה. על פי עדותו של הנשיא בדימוס, השופט אהרן ברק, הוא זה שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד 'חופש העיסוק' ואף הציע להוסיפה לכלל חוקי היסוד. אני מודיעה כאן כי אפעל בכל כוחי להרים את הכפפה".
הנשיאה הדגישה כי התערבות זו הפכה את בית המשפט לפוליטי: "בית המשפט העליון, בעשורים הראשונים, הציב לעצמו תמרורי עצור ברורים בטרם נכנס להכרעה בסוגיות ערכיות המצויות במחלוקת פוליטית, והוא זכה באמון הציבור באופן הרחב ביותר. מאז המהפכה החוקתית, הפך לצערי בית המשפט למי שנתפס כצד במחלוקות ציבוריות. כתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית באמון הציבור במוסד זה.
''החוק הוא הביטוי המדויק ביותר לתוצאת מפגש הרצונות וההשקפות של הפרטים בחברה. פורמליזם אין משמעו פסיקה במערכת נטולת ערכים. אדרבא, משמעו כיבוד של ערכי הציבור כפי שבאו לידי ביטוי בתוצר בחירתם: החוק".