על תחלואיה של מערכת הכשרות הממלכתית נכתבו כבר תלי תלים. לאחרונה התווספו לכך גם מילותיו של מבקר המדינה שקבע בדו"ח שהתפרסם לפני כשבועיים שנמצאו ממצאים חמורים הנוגעים לתיפקודן של המועצות הדתיות בתחום הכשרות.
יש כאלה שהשקפתם האידיאולוגית מקשה עליהם להבין כי המבנה הנפלא של רבנות כלל ישראלית , עליו חלם הרב קוק זצ"ל, צריך התאמות למציאות חברתית וכלכלית משתנה ואי אפשר להכשיר את השרץ ולטהרו.
גם אם באיחור של שנים רבות וגם אם בשל חרב בג"ץ והמבקר המונפת על הרבנות הראשית, יפה עשתה הרבנות בהקימה ועדה של אנשים מכובדים כדי לבדוק את הטעון שפור ותיקון. המתבונן על מסקנות הועדה שאומצו ע"י מועצת הרבנות הראשית בשבוע שעבר יכול לחשוב כי מדובר בשני תיקונים מרכזיים ומהפכניים, אך המתבונן בהם לעומקם יראה כי הם הרי אסון לכשרות ומעצימים את הפוליטיזציה של המערכת.
מהם התיקונים? הועדה מבקשת לשים את האצבע על מקור הבעיה בכשרות של הרבנות ותולה זאת ביחסי בתי העסק והמשגיחים כמעביד ועובד. הפתרון המוצע, המשגיחים יועסקו על ידי המועצה הדתית ובתי העסק ישלמו למועצות הדתיות. איני מתעלם מחשיבות הנושא אבל היא שולית להיקף הבעיה. מעולם לא נטען כי המשגיחים שתפו פעולה עם מעסיקיהם והעלימו עינם מדברים לא ראויים.יתכן שהיו תופעות כאלה אבל הן היו בשוליים.
הבעיה הייתה שמשגיחים (מעוט אבל מספיק כדי לייצר בעיה) לא השגיחו ובאו לקבל את שכרם בסוף החודש, אחרים (שוב מעוט,קצת יותר גדול) דרשו דרישות מושחתות של אירוח מלא למשפחה לכל ימי הפסח או קניה מספקים מסויימים.
כל זה לא ישתנה ואף עלול להחמיר לפי הצעת הרבנות. שכר ההשגחה יעלה שהרי המערכת פקידותית במועצות הדתיות תגדל ותצטרך להעסיק רואי חשבון מזכירות נוספות וכדומה. הכסף הזה זה יגולגל על מישהו. נחשו על מי? בהכירנו את מי ששולט במרבית המועצות הדתיות ומניסיון העבר במינוי מקורביהם לתפקידי השגחה בלי קשר לכשורים כלשהם. לא צריך דמיון פרוע כדי להבין שמה שהיה בעבר יחוויר ליד מה שיקרה אם ההצעה תיושם.
ההמלצה השניה של הועדה מציעה להשתמש במצלמות ונאמני כשרות ולוותר על משגיחי הכשרות ובכך להוזיל את עלות ההשגחה. גם מציעי ההצעה מבינים כי יהיה צורך בפקחי כשרות שעלותם תוטל או על המדינה או על בעלי העסקים. קשה לראות את המדינה או את בעלי העסקים משקיעים מאות רבות של מליוני שקלים הנחוצים להעסקת כאלף בקרי כשרות ויותר. ושוב מי ימנה את הבקרים? מי ישלם על התקנת המצלמות?
הבה נניח וחלילה ההצעה תיושם. מי יוכל לאכול במקום הנתון לכשרות כזו? כל מי שמבין קצת בכשרות יודע שההצעה פשוט לא רצינית. האם מצלמה תבדוק מהיכן קנה בעל העסק את סחורתו? האם היא תוכל לזהות כיצד בררו אורז או חסה? בדברי ההסבר מסתמך הרב הראשי על הנוהל בבד"ץ העדה החרדית המסתמך על נאמני כשרות. האם יש דמיון כלשהו בין יהודי שומר תורה ומצוות החש מחוייבת לעולם ההלכה למי שאינו כזה? הרי זו מהות ההשגחה הממלכתית שאינה יכולה להבחין בין דתי ושאינו דתי ובצדק (למותר לציין שנמצאו בעבר גם שומרי תורה שהכשילו את הרבים בנבילות וטריפות ועל כך נאמר ערבך ערבא צריך).
צרו של דבר, הפתרון המוצע אינו פחות מקבורה מליאה של הכשרות הממלכתית בישראל ובלבד שמערך הכשרות והמשגיחים ימונו ע"י הפוליטיקאים השולטים במערכת הרבנית בישראל. פתרון אחד יהרוס את הכשרות בהיעדר פקוח והשני יחזק את המנויים הפוליטיים וממילא יחבל בכשרות פעם נוספת.
אני תוהה איפה הם כל אלה שתקפו את יוזמת ארגון רבני צהר להכניס שנויים בעולם הכשרות בשל המכשלה שהוא גורם? מדוע הם שותקים עתה כשהם רואים את המערכת קורסת בהצעות מוזרות? האם אפשר לקרוא להצעות הללו פחות מאסון? האם בשל הרצון לשמר את הכח של הרבנות מותר להכשיל את עם ישראל במאכלים אסורים? השקט שאני שומע מדאיג אותי.
מהו הפתרון ? מילת המפתח היא אמון הצבור במערכת. לצבור יש אמון בבד"צים ואין לו אמון ברבנות. אמון רוחשים כאשר מבצעים שינוי אמיתי ולא קוסמטי מאימת הבג"ץ. כדי ליצור אמון צריך להיות שקופים ולפתוח את השוק לתחרות אמתית בפקוח מלא ומקיף של הרבנות הראשית על כולם ללא יוצאים מן הכלל.
הרבנות הראשית חייבת לזכור מאיפה היא באה, לאן היא הולכת ובפני מי היא צריכה לתת דין וחשבון. זה יעזור לה להכיר בכך שהיא אינה מעסיקה עובדים, אלא מפקחת על הכשרות וההבדל הוא תהומי.
תנו לשוק הכשרות להיפתח לתאגידי הכשרות ,ובד"צים שונים, קבעו אתם את כללי ההשגחה ובעיקר את השקיפות הנדרשת ותעמדו רגע מהצד ותראו איך זה קורה. איך החזון של הרב קוק מתקיים ויש לנו רבנות ראשית אחת ומערך כשרות המתפקד כראוי.