הרב יואל בן נון: מסורת יהודי אתיופיה קרובה להיכחד

הרב בן נון התייחס בהרצאה למסורות יהודי אתיופיה העוברים בעל פה בין זקני הקהילה "מכיוון שרוב יהודי אתיופיה קיבלו עליהם את מנהגי ישראל, בעוד מספר שנים לא תהיה דרך לשחזר את המנהגים"

חנן גרינווד, כיפה
ב באב התשעד
,
29 ביולי, 2014 17:59
דוברות מכללת הרצוג

דוברות מכללת הרצוגצילום: דוברות מכללת הרצוג

האם מסורות שהשתמרו בקרב יהודי אתיופיה במשך יותר מאלפיים שנה קרובות להיכחד? כך לפחות טוען הרב יואל בן נון בהרצאה שהעביר במסגרת ימי העיון של מכללת הרצוג המתקיימים בימים אלו ביישוב אלון שבות.

"המסורת של יהדות אתיופיה קרובה להיכחד. רק הקסים הזקנים זוכרים את המסורות. בעוד כמה שנים לא תהיה לנו דרך לשחזר את המנהגים העתיקים. רוב המסורות של יהודי אתיופיה הועברו בעל פה וכששאלו אותם מדוע זה התנגש עם פסוק כזה או אחר הם קבעו שמדובר ב'מסורת אבותנו'. מסורת זו קרובה להיעלם מהעולם".

במסגרת הרצאה שהעביר בנושא לוח השנה העברי וקביעת תחילת ימי העומר לאחר פסח, התייחס הרב בן נון למנהג יהדות אתיופיה, כפי שהתקיים במשך יותר מאלפיים שנה, עד שהגיעו לישראל.

"המסורת שלהם בנושא 'ממחורת השבת' הוא שלא מדובר ביום טוב ראשון של פסח, כפי שנוהגים בישראל, אלא ביום טוב האחרון, מכיוון שלטענתם 'שבת' בתורה היא שבוע. גם אנו קוראים 'שבע שבתות' כלומר שבע שבתות ולכן מבחינתם ממחורת השבת זה שבוע לאחר יום טוב ראשון. מכך, הם התחילו לספור את ספירת העומר בסוף פסח וחגגו את חג שבועות ב-י"ב סיוון".

"התאריך י"ב בסיוון, חג השבועות לפי מסורת יהודי אתיופיה, הוא היום האחרון להקרבת קרבנות חג השבועות במקדש, לפי הלכת חז"ל, כך שמסורת חז"ל פתחה פתח להכיל גם את המסורת האתיופית, בניגוד לכיתות בית שני, שפרשו מירושלים ומן המקדש", מסביר הרב.

הרב בן נון מסביר כי הרעיון מופיע בגמרא כאופציה תאורטית אך בפועל לא נהגו כך רוב יהודי העולם. עוד הוא מסביר כי חגיגת חג השבועות דרשה משאבים לא פשוטים מצד היהודים האתיופים מכיוון ש"באתיופיה לשמור על חודשי ירח זה קריעת ים סוף. הלוח האתיופי הוא לוח שמש והוא המקום היחיד בעולם בו שרד לוח השנה המצרי העתיק שקידש את השמש כאל. יהודי אתיופיה היו צריכים להיחלץ מהלוח של אתיופיה ולכן הם היו מתכנסים באזור חודש שבט, בודקים בדיוק כמו במשנה את הסימנים החקלאיים והאקלימיים וקובעים מתי יחול פסח. לאחר מכן הם היו שולחים שליחים להודיע בכל הקהילות ברחבי המדינה. זה כמעט צילום של ימי בית שני. הזקנים היו קובעים מתי לחגוג את החודשים לפי חודשי הירח - בלוח השנה היהודי. הלוח שלהם הוא בעיקרון הלוח של אבות אבותינו וקרוב יותר ללוח של התורה מאשר הלוח שלנו".

לדבריו, בעיה נוספת שעסקה בחג השבועות הייתה בעובדה שבאתיופיה הקציר הוא בכסלו שכן מדובר בעונות הפוכות לעומת ישראל. “יהודי אתיופיה, בניגוד לרוב יהודי העולם, נשארו חקלאים וחקלאים צריכים חג קציר. הם הבינו שחג השבועות הוא כפול - גם חג חקלאי וגם חג מתן תורה. לכן הם חגגו את חג מתן תורה בשבועות, ועשו ספירה מקבילה החל מסוף חג סוכות וב-י"ב כסלו הם חגגו את חג הקציר.

הרב בן נון מסביר כי כשעלו יהודי אתיופיה לארץ התברר להם שכל היהודים בעולם נוהגים אחרת מהם, ולכן הם הכריעו שההלכה היא לפי כלל ישראל. “הייתה להם מילה אחת שהייתה חשובה מכל המילים. 'ירושלים'. אדם שהגיע מירושלים היה אדם שנשא את דבר האלוקים והם מסרו את נפשם על אותו 'ירושלים'. לכן, ברגע שאנשים הגיעו מירושלים הם שינו את המנהגים".

"חלק מיהודי אתיופיה לא ידעו בכלל שבית המקדש חרב. הם ידעו שבית המקדש הראשון חרב אך לא בית המקדש השני. אנחנו לא מצליחים להבין את גודל המשבר שעדיין קיים, שקרה כשהם הגיעו לארץ וגילו שבית המקדש לא קיים. למרות זאת הם החליטו לוותר על המנהגים שלהם וללכת עם מנהגי ישראל", אומר הרב בן נון. “כיום רק הקסים הזקנים זוכרים את מנהגי אתיופיה, שכן רוב רובם של יהודי אתיופיה קיבלו עליהם את מנהגי ישראל והצעירים אינם מכירים את המנהגים הישנים. כמעט כל מפגש עם מסורת יהדות אתיופיה מובילה אותנו עמוק לתוך ימי בית שני ובעוד כמה שנים לא תהיה לנו דרך לשחזר את המנהגים הללו", הוא אומר אך יחד עם זאת מציין את מפעל ההקלטות הייחודי של קסים על ידי ד"ר יוסי זיו, שנעשה על מנת להציל את מסורות העדה. בזכותו, מסביר הרב בן נון, המסורת הזו לא תאבד.

בשבוע זה, כאמור, עורכים במכללת הרצוג את ימי העיון השנתיים של המכללה. מדובר בימי העיון המשמעותיים והגדולים ביותר של הציונות הדתית. על רקע המבצע המתחולל ברצועת עזה שקלו במכללה לוותר על ימי העיון אך לאחר מחשבה החליטו להמשיך ולקיים אותם על אף ולמרות המבצע וירי הטילים.

"העיסוק בתנ"ך נותן תעצומות נפש בימים של שגרה, אז קל וחומר בימים של התמודדות ולחימה" אומר הרב ד"ר שוקי רייס, ראש החוג לתנ"ך במכללת הרצוג. "אנו מתפללים להצלחת המבצע ולשלומם של חיילי צה"ל". הרב רייס מספר כי גם הסיורים ברחבי הארץ במסגרת ימי העיון נמשכו כסדרם. "יצאנו לסיורים באישור פיקוד העורף וכל האוטובוסים היו מלאים עד אפס מקום. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. אנו לא רק לומדים זאת בימי העיון בתנ"ך אלא מטיילים בארץ לאורכה ולרוחבה. לא ניתן לטרור לשבור את רוחנו".

"ימי העיון מתקיימים צמוד למקום בו נחטפו לפני חודש שלושת הנערים" אומר ד"ר עזרא קהלני, רקטור המכללה האקדמית הרצוג. "אירוע החטיפה החל את המלחמה בחמאס. תהליך הלחימה חשף לא רק את מנהרות החמאס אלא גם את תעצומות הנפש של עם ישראל אשר גילה אחדות מדהימה ותמיכה עמוקה בצה"ל ובפעילותו." אומר קהלני."דווקא במקום בו נחטפו הנערים מתקיים אירוע המוני של לימוד תנ"ך. התורה היא כור מחצבתנו והאירוע מחזק את אחיזתנו בארץ ישראל בכלל ובגוש עציון בפרט. עם ישראל מוכיח כל פעם מחדש כי אינו חושש מלהגיע לכל מקום לצורך לימוד תורה."

"יש לנו תלמידים רבים שנמצאים במערכה בעזה, כמו גם מרצים שנשלחו לחזית. אנו מרגישים תחושה של שליחות. על אף שהמכללה האקדמית הרצוג על תלמידיה ומוריה שותפה במבצע אנו ממשיכים לשמור בשגרת הפעילות התורנית שמביאה לחיזוק רוח העם." הוסיף ד"ר קהלני.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
ארדן.  צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

ארדן בסיור במאה שערים: האכיפה צריכה להיות נחושה אבל רגישה

קרא עוד