הפיגוע אמש בכניסה ליישוב עפרה הוא תרחיש צפוי מראש, שלא לומר מתבקש.
כל מי שנע בציר זה ונוסע תדיר, מכיר את ההפקרות מקרוב.
את הטרמפיאדה בעפרה אני מכירה היטב. אין כמעט שבוע שאיני עומדת שם. ובכל פעם, ליבי מתכווץ מזעם ועלבון.
לפני פחות משנתיים, נרצח במקום זה החייל אלחי טהרלב הי"ד. תשובת הממשלה לטרור היתה פרישת בטונאדות שיבצרו את הטרמפיאדה, ושני חיילים, שתפקידם לומר לטרמפיסטים לעמוד מאחורי הבטונאדות.
כן, זאת מדיניות הממשלה ותשובתה לטרור: עוד קצת התמגנות.
ומאז, אין יום שאני לא שואלת את עצמי במריטת שיער: ומה, אלוקים אדירים, מועילים החיילים פה?!?
הרי ברור שכל מחבל שרק רוצה, עובר פה עם רכב ומחורר את כולנו!
למה, אלוקים אדירים, ממשלת ישראל מפזרת חיילים מסכנים לעמוד בטרמפיאדות כמו דחלילים, במקום לשלוח את צהל להלחם בטרור?!?
במקום עוד בטונאדות ועוד מיגון ועוד שמירה ועוד התגוננות, למה לא לשלוח את צהל להשיב מלחמה, לגרש את כל הכפרים מהם יצאו המחבלים?!
למה לא לשלוח את צהל להחריב את בתי המחבלים, להשיב נקמה על דם יהודי, להשיב הרתעה במלוא העוז?!
ככה נלחמים בטרור?! בעוד בטונאדה??
רק בחודש האחרון, ערבים ביצעו לפחות חמישה פיגועי ירי (בית אל, פסגות, עפרה, חברון ועוד) ואף אחד לא טרח לתפוס את היורים!!!
יותר מחודשיים עברו, והמחבל מברקן עדיין מסתובב חופשי! מצוייד בנשק!
אנחנו, תושבי יו"ש, חיים כברווזים במטווח ההפקרות הזה וממשלת ישראל ישנה בעמידה!
הדם רותח ומבעבע, בעיקר מהסיבה הפשוטה: אנחנו מתריעים על המחדלים הבזיוניים האלה יום אחרי יום אחרי יום, וממשלת הימין בזה לנו, ומתירה את דמנו!
תפיסת הביטחון העקומה, שבה אנחנו רק מתמגנים ומתמגנים, בעוד האוייב חש כאדון ושליט הארץ, מסתובב בתחושת ביטחון בעוד אנו עומדים מבויישים ועלובים מאחורי חומות בטון, יחד עם חיילנו, היא תפיסה רעה וחולה שמביאה עלינו עוד ועוד הרוגים, יתומים ואלמנות.
ממשלת ישראל יודעת היטב את המציאות שבה אנו חיים.
יודעת היטב שאין יום ללא זריקות אבנים, בקבוקי תבערה, צמב"רים, ירי חי וכל טוב. יודעת ולא עושה דבר!
הפיגוע אמש היה תרחיש מתבקש וידוע מראש.
כל עוד אין הרתעה, כל עוד האוייב מרים ראש בביטחון, נע בצירים בחופשיות, טובח בנו בקלות ובלי לשלם שום מחיר, הדם ימשיך לזרום.
ממשלת ישראל, כל הנרצחים במשמרת שלך, על הידיים שלך!