דוח מבקר המדינה על פעילות המשטרה וגורמים ממשלתיים נוספים הצביע היום (רביעי) על שורת בעיות בטיפול בפשיעה במגזר הערבי, בדגש על נושאי החזקת אמל"ח ואירועי ירי. מי שעיקר הטענות הופנו כלפיהם, הם משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים שפרסמו את תגובותיהם לממצאים. בנוסף צוטט השופט בדימוס שפירא במסמך את תגובות משרד המשפטים וצה"ל.
ממשטרת ישראל נמסר כי "לצערנו אירועי ירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי ביישובי החברה הערבי בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום.
"לצד ביצוע חקירות יסודיות של כל מקרה ירי וחתירה למעצר והעמדה לדין של כל פורע חוק, הרי שפעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי. בשנת 2017 נתפסו ע"י המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 2,225 חשודים והוגשו 1,137 כתבי אישום כנגד חשודים בגין עבירות אמל"ח המהווים עלייה של כ- 10% בכמות המעצרים ושל למעלה מ- 40% בכמות כתבי האישום (ביחס לשנת 2016). באשר לטיפול באירועי ירי, הרי שבשנת 2017 חלה ירידה של 16% בכמות האירועים שהתקבלו במוקד המשטרה. בחציון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה משמעותית של כ- 40% בכמות המעצרים ועלייה משמעותית עוד יותר של 75% בכמות כתבי האישום שהוגשו כנגד המעורבים באירועי ירי לעומת התקופה המקבילה אשתקד".
אלשיךצילום: יונתן זינדל/פלאש 90
עוד נאמר בהודעת המשטרה כי "בשנים האחרונות פועלת המשטרה ביחד עם המשרד לבט"פ על בסיס תכנית רב שנתית לחיזוק שירותי המשטרה ביישובי החברה הערבית בישראל, באמצעות מנהלת ייעודית שהוקמה לטיפול בנושא חשוב זה. במסגרת התכנית מחוזקים כלל מערכי הליבה בתחנות ונקודות משטרה במגזר תוך הוספת עשרות תקנים, בפרט בתחום החקירות.
"לצד פעילות האכיפה, אנו ממשיכים להעמיק את שירותי המשטרה ביישובי המגזר הערבי כולו ומבצעים כל העת פעילות מניעה והסברה במטרה לשנות את נורמות הציות לחוק. בימים אלו מבוצעת עבודת מטה משותפת למ"י ולמצ"ח שתכליתה הקמת יחידה משותפת למאבק בגניבות אמל"ח מצה"ל, תהליכים לחיזוק ממשקי העבודה בין המשטרה לצה"ל ולשב"כ, הקמת דסק אמל"ח, הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לסל הכלים, קיום תכניות מניעה ייחודיות לבני נוער, קידום מהלכים להחמרת ענישה נגד העבריינים ועוד".
בנוסף צוין כי "לצד כל אלו פועלת המשטרה להגברת שיתוף הפעולה וחיזוק אמון הציבור הערבי במשטרה. קיימת בעיית אמון בכל מוסדות השלטון בישראל ובתוכם, בין היתר, גם למשטרת ישראל. מעבר להקמת תחנות משטרה חדשות ביישובי המגזר, פועלת המשטרה במגוון דרכים לגיוס רב תרבותי לשורותיה כדי שכולם ירגישו חלק ממנה, ובהתאם חל זינוק משמעותי בשיעור הגיוס למשטרה מקרב החברה הערבית בישראל, התגייסות זו של ערבים מוסלמים ונוצרים לשורות המשטרה ממחישה את השינוי ביחס החברה הערבית למשטרת ישראל ועל עליית האמון בה. צריך לזכור כי השינוי אינו קורה בין לילה ואינו נחלת המשטרה לבדה, גם אם היא זו שמתמודדת עם תופעות הפשיעה בקצה לאחר נשירה מבתי הספר, אכזבה מהיעדר תעסוקה, חינוך, בריאות ועוד.
"בסופו של יום, למרות כל החסמים והקשיים המובנים הכרוכים בתהליך, המשטרה תמשיך ותשקיע מאמצים למלחמה בשימוש באמצעי הלחימה ובירי במגזר. בהקשר זה חשוב לציין, על מנת למגר ולשרש תופעות חברתיות פסולות ואורחות חיים אלימות שפוגעות בחיי אדם יש צורך בשילוב זרועות בראש ובראשונה של המנהיגות המקומית שתסמן את אותן תופעות כשליליות, שתוקיע אותן מעל כל במה ותסמן לאוכלוסייה הרלוונטית מה מקובל ומה אין מקומו יותר בקרב אזרחים נורמטיביים שומרי חוק. שיתוף פעולה כזה בין מוסדות השלטון לשינוי חינוכי, בין המשטרה כאוכפת חוק ובין ההנהגה שמסמנת את גבולות הגזרה הקהילתיים, היא זו שתביא בסופו של דבר למיגור האלימות והירי.
השר ארדןצילום: פלאש 90. יונתן זינדל
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה לדו"ח המבקר כי "המשרד לביטחון הפנים מברך על דו"ח המבקר החשוב העוסק בסוגיה שנמצאת בלב מדיניות המשרד והשר ומושקעים בה משאבים עצומים. המשרד רואה חשיבות רבה בחיזוק האכיפה והרחבת שירותי המשטרה ביישובים הערביים לצד חיזוק האמון במשטרת ישראל. המשרד מקדם עם המשטרה תוכנית בעלות כוללת של כמיליארד ש"ח, שמטרתה חיזוק הביטחון האישי תוך הגברת הנוכחות המשטרתית ביישובים הערביים, על-מנת להילחם בפשיעה, באלימות ובקטל בכבישים וזאת, כדי להעניק לחברה הערבית את תחושת החוק והסדר ובכלל זה, למנוע שימוש באמצעי לחימה בלתי-חוקיים.
"בכל הנוגע לרמת הענישה בעבירות נשק ואמל"ח, המשרד פנה למשרד המשפטים ונציגי הפרקליטות לשם קידום תיקון לחוק העונשין, לצורך קביעת עונשי מינימום בעבירות נשק, כאמצעי תכליתי להעלאת רף הענישה. אולם, משרד המשפטים התנגד להצעה. בסופו של דבר קודמה הצעת שהוביל השר לביטחון הפנים, אשר קבעה עבירה של ירי מנשק חם אשר דינה שנתיים מאסר, ועבירת ירי מנשק חם באזור מגורים או במקום אחר המסכן חיי אדם, או באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם - שדינה חמש שנות מאסר. הצעת החוק אושרה במושב הכנסת האחרון ופורסמה ברשומות ביום 26.7.18".
לדבריהם, "בכל האמור למערכים הטכנולוגיים והמצלמות ביישובים הערביים– במשרד לביטחון הפנים נערכה עבודת מטה, במסגרתה אופיינו פערים וחסמים קיימים להקמת והפעלת מערכים טכנולוגיים ברשויות מקומיות בחברה הלא-יהודית. בימים אלה, ובמסגרת הפתרונות הנבחנים לנושא, המשרד מקדם יישום מודל ניסיוני, במסגרתו יקים המשרד, לרבות באמצעות ספקים חיצוניים, מערכים טכנולוגיים (ומצלמות) ברשויות בחברה הערבית. המצלמות שמוקמו יחוברו למוקדים אזוריים, אשר יוקמו ברשויות מקומיות אחרות שבתחומן קיים מוקד רואה ויופעלו על-ידן במימון המשרד לביטחון הפנים. זאת לאור הקושי התקציבי של הרשויות הערביות לממן את תפעול המוקד רואה.
"באשר לאיתור שטחים להקמת תחנות חדשות, המשרד לביטחון הפנים מקיים דיונים עתיים בנושא התקדמות תכנית החברה הערבית, בדגש על הקמת תחנות חדשות. המשרד קידם יחד עם שר הפנים תיקון חקיקה הקובע כי רשות מקומית תוכל לאשר הקמת תחנת משטרה ללא אישור מועצת הרשות, אלא באישור שר הפנים ובכך ייפתר העיכוב המיותר בהקמת התחנות. התיקון האמור לפקודת העיריות אושר במושב האחרון של הכנסת ופורסם ברשומות ביום 24.7.18, בהוראת שעה למשך 5 שנים. זהו הישג משמעותי של המשרד לבט"פ והשר בקידום הקמת תחנות המשטרה והאכיפה בחברה הערבית.
שרת המשפטים איילת שקדצילום: פלאש 90. יונתן סינדל
עוד נמסר מהמשרד כי "בנושא מבצע איסוף אמצעי-לחימה, ברבעון האחרון של שנת 2017 קיימו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, בשיתוף עם רשויות מקומיות ערביות, מבצע רחב לאיסוף כלי ירייה ואמצעי-לחימה המוחזקים בידי הציבור שלא כחוק. במסגרת המבצע, נקבע כי תושבים המחזיקים כלי ירייה ואמצעי-לחימה, וימסרו אותם במהלך המבצע, יזכו לחסינות מפני הגשת כתב-אישום בגין עבירת החזקת כלי ירייה ואמצעי-לחימה. במהלך שנת 2018 מתוכנן מבצע דומה.
"בנוגע לגיוס מוסלמים למשטרה – מדי חודש מוצגים לשר נתוני גיוס המוסלמים למשטרה, והם אף נדונים במסגרת דיונים בראשותו. בין היתר קיים השר פגישה עם מגויסים מוסלמים במכללה הלאומית לשוטרים, והשתתף ביום פתוח לעידוד גיוס מוסלמים, על-מנת ללמוד על חסמים בנושא. בנוסף, השר מקיים מפגשים עם ראשי הרשויות של החברה הערבית. מדובר בנושא המצוי בלב מדיניות השר והמשרד ולראייה, המדיניות הברורה והמאמץ המשטרתי לגיוס מוסלמים, הביאו לעלייה משמעותית במספר השוטרים המגויסים מקרב המוסלמים בישראל".
מתגובת משרד המשפטים למשרד מבקר המדינה מינואר 2018, כפי שצוטט בדוח, עלה כי "עבודת מטה שביצע בשיתוף המשרד לבט"פ העלתה כי יש קושי לאכוף את האיסור על ירי באזור מגורים, עקב העונש הנמוך יחסית על עבירה זו - שנת מאסר. משרד המשפטים הוסיף כי בימים אלה הוא מגבש תיקון חקיקה לשם החמרת הענישה על עבירה זו, וכי יפעל עם המשרד לבט"פ לקידום חקיקה כאמור. לדברי משרד המשפטים, הוא מתנגד לקביעת עונשים מינימליים בחוק, שכן הדבר אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של דיני העונשין, ולפיהם העונש שיושת על אדם יתאם את הנסיבות המיוחדות של המקרה ותהיה הלימה בינו ובין חומרת המעשה".
מתגובת צה"ל למשרד מבקר המדינה מינואר 2018, כפי שצוטט בדוח, עלה כי "במטרה לצמצם את הגניבות מהבונקרים ומהנשקיות בבסיסי צה"ל הוא נקט כמה פעולות: קיום תחקירים ברמת הרמטכ"ל וסגנו לגבי אירועים שבהם נגנבו תחמושת ונשק; צמצום מספר הבונקרים והנשקיות; קביעת תקן לאבטחת בונקרים ונשקיות ושילוב טכנולוגיה מתאימה בעלות של כ-85 מיליון ש"ח; סימון תחמושת; פעולות הסברה למפקדים ולחיילים בנושא החשיבות של שמירת הנשק; בדיקות הקבלנים שמועסקים בבסיסי צה"ל. צה"ל הוסיף כי הרמטכ"ל הורה למצ"ח להעמיד את העיסוק המודיעיני בגניבות האמל"ח בראש סדר העדיפויות שלו".
מדובר צה"ל נמסר כי "כאמור בדוח, הוחלט על הידוק שיתוף הפעולה בין צה"ל למשטרת ישראל לטובת בלימת גניבות האמל״ח מבסיסי צה״ל. במסגרת זו יוקם צוות משותף למצ"ח ומ"י למיגור מיידי של התופעה. צוות זה נמצא כבר בשלבי הקמה וחלק מהתקנים שייעודו עבורו כבר נקבעו במצ"ח
"במהלך השנה החולפת החולפת בוצעו בצה"ל מספר צעדים לצמצום אירועי גניבת האמל"ח מבסיסים, ביניהם תחקירים ברמת הרמטכ"ל וסגנו, יצירת תו תקן לאבטחת בונקרים ונשקיות ואיחודם בשילוב טכנולוגיות מתאימות ותקציב הנושא בכ-85 מיליון ש"ח. כמו כן, בוצעו הסברות למפקדים ולחיילים בנושא שמירה על הנשק והאמל"ח ועריכת פעולות מניעה של המפקדים במטרה לסכל גניבות. בנוסף, מבוצעות בדיקות של כלל הקבלנים והואכלוסיות האזרחיות שנכנסות לבסיסי צה"ל והנפקת אישורי כניסה בהתאם לכך".
תגובת ח"כ עיסאווי פריג'(מרצ) על דוח המבקר המדינה: "דוח המבקר רק חוזר על מה שכולנו יודעים. למשטרה לא באמת אכפת שערבים מתים. הגיע הזמן להפסיק לדבר על הבעיה ולהתחיל לראות ולהרגיש בשטח את הפתרונות, אך למרבה הצער, זה לא קורה. לא קורה, כי לאף אחד בצמרת המדינה והמשטרה לא באמת אכפת. הפעם היחידה שראש הממשלה, השר לבט"פ והמפכ"ל התייחסו ברצינות לנשק הלא חוקי בחברה הערבית היתה כשיהודים נרצחו. כי ערבי שנרצח על ידי ערבי זה לא נושא חשוב בעבור אכיפת החוק בישראל. גם כשגורמים אזרחיים מנסים להיכנס לרגלייה של המשטרה, במקום לעבוד יחד איתם, היא נאבקת בהם. נאבקת במי שמנסים למנוע פשיעה, במקום בפושעים עצמם.יש להכריז על מצב חרום ולפעול למיגור האלימות והפשיעה במגזר הערבי באופן מידי. דמנו לא הפקר!"