חיטוט בטלפון הנייד, חיפוש ברשתות החברתיות, שאלות פולשניות ואף שליחת חוקרים פרטיים. בארגון 'חותם' פרסמו מספר עדויות של בנות דתיות, אשר הגיעו לידי 'כיפה', שטענו כי צה"ל מפעיל לחצים כבדים כדי לשכנען להתגייס לצבא. ראש מדרשה ידועה, טוען מנגד כי הבעיה נעוצה בהצהרות שקריות של חלק מהבנות.
"שלחו לי לבית חוקר פרטי", סיפרה אחת הבנות שהוסיפה כי "הוא ממש ניסה לשכנע אותי להתגייס ואמר לי לבוא להיות מורה בצבא עם חצאיות. הוא ממש תחקר אותי".
אחרת טענה כי "אחת הפקידות החליטה שהבית ספר שלי הוא לא דתי מכיוון שהוא מעורב. ניסיתי לומר לה שהוא דתי, אבל היא בכל זאת העבירה אותי לריאיון בלי שום התראה מוקדמת".
ב'חותם', הידועים כארגון המתנגד לגיוס דתיות לצבא, ציינו כי צה"ל עובר על החוק מאחר והפרמטרים היחידים להצהרת דתיות למטרת פטור משירות צבאי, הם שמירת שבת וכשרות. לטענתם, צה"ל מרחיב שלא כדין את הפרשנות שלו בנוגע למידת הדתיות של הבנות, כמו סגנון לבוש, מגע עם בנים וכדומה, ומפעיל בעקבות זאת אמצעים שונים ושנויים במחלוקת, שנועדו לבטל את רצון הבנות לקבל פטור משירות צבאי.
בנות בכנס. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: אור תורה סטון
"הצבא שלח חוקר פרטי שהגיע לביתי ולבית ספרי, צילם ושאל שאלות באותה אווירה עוינת", העידה בת נוספת שאמרה עוד כי החוקר "יצר קשר עם המרכזת בתנועת הנוער שבה אני חברה ותיחקר גם אותה לגביי". תלמידה אחרת טענה כי ניסיונות השכנוע של הצבא הגיעו לכדי איומים מפורשים, "המפקד הכריח אותי לכתוב ויתור הצהרה, ואם לא - יזמין לי משטרה. אז חתמתי כי נבהלתי".
אם למצהירה נוספת סיפרה כי "החיילת בלשכת גיוס הפחידה את בתי, נערה בת 16 ,שאם לא תחתום שהיא מתגייסת יזמנו אותה לחקירה, והילדה שלי, שרק שמעה את המילה חקירה, פשוט נכנסה לפחד והיסטריה והחלה לבכות".
מנכ"ל הארגון שמסייע לבנות שנתקלות בקשיים להשיג פטור משירות צבאי, עמיטל בראלי, טען כי "במהלך הטיפול שלנו במאות מקרים של זימון לחקירות דת ופסילת פטורים, נחשפנו למערכת המקבלת החלטות שרירותיות, על פי אמות מידה לא ברורות ולא קבילות". לדבריו, "ההכרעה הסופית נתונה בידי חוקר שפעמים רבות אינו מבין ואינו מכיר את אורח חייהן של הבנות הדתיות, כשלמרבה הפלא בידו לקבוע מי מהבנות דתיה מספיק ומי לא עומדת בסטנדרטים שהוא עצמו קבע".
בארגון התחילו להפיץ חוברות והנחיות לבנות כיצד להתמודד עם הבדיקות הצבאיות ובראלי הוסיף כי הם "מקווים שהמערכת הצבאית תשים סוף להתנהלות הפוגענית של לשכות הגיוס, החורגת מגבולות הסמכות שהוענקה להם בחוק. נערה המעוניינת לתרום את חלקה למדינה במסגרת השירות הלאומי, כפי שהחוק מאפשר לה, אינה צריכה לעבור מסכת חקירות פולשניות שפוגעת בפרטיותה ומערערת על אמינותה כעבריינית מורשעת".
צילום מתוך קמפיין בנושא של חותם של חותםצילום: צילום מסך
לעומתו של בראלי, הרב אוהד טהרלב, לא התרשם יתר על המידה מהטענות וציין כי מניסיונו צה"ל בודק רק כשאין לו ברירה וכי חלק מההאשמה מוטלת על הבנות שעושות את הצבא "תכנית כבקשתך" ואין להם לדעתו בעיה אמיתי להתגייס לצה"ל.
"בת שהולכת להצהיר ולא עברה צו ראשון מקבלים את ההצהרה שלה", אמר ראש מדרשת או"ת לינדנבאום מבית אור תורה סטון ל'כיפה', "אבל בת שעברה צו ראשון והחלה להתמיין ושלושה חודשים לפני הגיוס היא פתאום מצהירה, פה הצבא מתחיל לבדוק". לדבריו, "יש בנות שלא קיבלו את התפקיד שרצו ואז הן מחליטות לא להתגייס בעזרת אותה הצהרה והצבא פשוט בודק ממה נובע השינוי הזה".
עוד הוא אמר כי "חלק גדול מהבנות שמצהירות לא עושות את זה כי יש להן בעיה מבחינה דתית להתגייס, אלא מכיוון שהן לא התקדמו לתפקיד שאותן הן רצו. יש בנות שממש משתמטות והצבא בודק למה היא פתאום שינתה כיוון. הצבא מתחיל לחקור כשהוא רואה דברים חריגים שלא מסתדרים לו כמו עדויות של מגע עם בנים או מסיבות בליל שישי וכדומה".
בנוגע לטענות על בדיקות אגרסיביות מצד הצבא הוא אמר כי הוא "מסכים שלפעמים יש בדיקות ושאלות שאני לא הייתי שואל אותן". עם זאת הוא ביקש להדגיש כי יש מקור ברור לכל הבעיה, "מדוע הסיפורים האלה צצו? מכיוון שבנות שיקרו ורימו את צה"ל. אם האמון לא היה נפגע אז לא היו מתקיימות בדיקות כאלה בכלל. אני חייב לומר שגם רבנים שמזוהים או מסכימים עם עמדות 'חותם' פנו אליי, לא פעם, וביקשו שאעזור להם עם בנות שבאמת שכחו להצהיר בזמן והצבא לא עשה שום בעיות. הבעיה מתחילה כשמנסים לרמות את צה"ל והאמון נפגע".
חושב שגם לבנות יש חלק במשבר אי האמון עם צה"ל. הרב אוהד טהרלבצילום: שמוליק גברא
מדובר צה"ל נמסר ל'כיפה' בתגובה לטענות כי "בהתאם לסעיף 40 לחוק שירות הביטחון, מועמדת לשירות ביטחון תהא זכאית לפטור משירות צבאי אם היא שומרת כשרות ושבת וככל שקיימים טעמים שבהכרה דתית המונעים אותה מלשרת בצה"ל".
עוד נאמר בתגובה כי "ככלל, מועמדת לשירות בטחון העומדת בתנאים אלו, ופונה בזמן ובאופן המתאים לקבלת פטור משירות מטעמי הכרה דתית, תקבל פטור. לצד זאת, במקרים בהם מתעורר חשש כי המיועדת לשירות ביטחון הגישה תצהיר כוזב, נערכת בדיקה אודות אמיתות התצהיר בטרם יוחלט האם יינתן למיועדת לשירות ביטחון פטור משירות מטעמי הכרה דתית. הבדיקות השונות נערכות בהתאם לסמכויות המוקנות לרשויות הגיוס על פי חוק שירות ביטחון".