שרת המשפטים ויו"ר מפלגת הימין החדש, איילת שקד הציגה היום (ב') את תכנית מאה הימים למהפכה משפטית. שקד מתכננת בין היתר; לבטל את הוועדה למינוי שופטי עליון, להעביר את חוק היועמ"שים, ואת פסקת ההתגבות במתכונתה המלאה. התכנית של שרת המשפטים מתפרסמת יום אחרי פסילתו של מועמדותו של איש עוצמה יהודית, הד"ר מיכאל בן ארי על ידי בג"ץ מלכהן כחבר כנסת, זאת לאחר שאושר בוועדת הבחירות של הכנסת.
"הייעוץ המשפטי הפך לקטגור של הממשלה", אומרת שרת המשפטים שקד. "ביהמ"ש העליון הפך לשחקן פוליטי רב עוצמה, הייעוץ המשפטי לממשלה הפך כלי לסיכול מדיניות, הבחירות הפכו כמעט לחסרי משמעות, את העם החליף 'הציבור הנאור', בג"ץ התנהל בשיטת 'חבר מביא חבר', 40 שנה הימין לא נקף אצבע מול ההפיכה, שברנו את המונופול המחשבתי של בג"ץ, המהפכה הדמוקרטית נמצאת באמצע הדרך".
"החל משנות השמונים הלך והתבסס בבית המשפט העליון דור חדש. במקום כבוד למסורת המשפטית ולשמרנות שאפיינה את נפילי המשפט, קנתה לה אחיזה תפיסה חדשה", אמרה שקד בפתיחת הצגת התכנית. "זכות העמידה וחוסר שפיטות נרמסו תחת גלגלי המהפכה השיפוטית. הדמוקרטיה הישראלית השתנתה לבלי היכר. אזרחי ישראל המשיכו לבחור פתק בקלפי, אך הבחירה הפכה לכמעט חסרת משמעות. מדמוקרטיה פרלמנטרית מפוארת הפכה מדינת ישראל לכזו המונהגת בידי מועצת שומרי הדת. דת הדמוקרטיה המהותית. כמובן, באופן הייחודי בו הם מגדירים אותה, וללא כל התחשבות ברצון העם". דברי שרת המשפטים.
אביחי מנדלבליט ואסתר חיותצילום: הדס פרוש, פלאש 90
שרת המשפטים הציגה את תכניותיה לגבי המהפכה במערכת המשפט אותה היא מתכננת. המהלך הראשון הוא שינוי שיטת בחירת שופטים לבית המשפט העליון. "ברובן המוחלט של הדמוקרטיות המערביות – נבחרי הציבור הם אלו הממנים את שופטי הערכאה העליונה במערכת המשפט.
אין כל סיבה שנישאר מאחור. לא יתכן שבדמוקרטיה איתנה כמדינת ישראל לשופטים תהיה זכות וטו בבחירת עמיתיהם. העם יקבל את מלא הסמכות לכך. בחירת שופטים לבית המשפט העליון תיעשה בהחלטת ממשלה על פי הצעת שר המשפטים, ובאישור הכנסת. במקביל, ננהיג שימוע בוועדת החוקה למועמדים. אור השמש הוא המחטא הגדול ביותר. הציבור זכאי לדעת מהי השקפתו המשפטית של מועמד לבית המשפט העליון".
בית המשפט העליוןצילום: פלאש 90
המהלך השני של שרת המשפטים הוא השלמת חוק יסוד החקיקה. "גבול סמכויותיהן של הכנסת והממשלה קבוע בחוקי יסוד ייחודיים, אך מהלך חקיקה נוסף נדרש כדי להגדיר באופן מדויק גם את סמכויות בית המשפט העליון. חוק יסוד החקיקה יעגן את פסקת ההתגברות. הדגם הדיאלוגי, כדוגמת הקנדי, הוא המתאים ביותר למדינת ישראל. היתרון הדרמטי יהיה בכך שבית המשפט העליון לא יתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי שלו שמורה המילה האחרונה. אני משוכנעת שבכך ישוב בית המשפט העליון לתפקידו כמכריע בסכסוכים בין האזרחים וכמגן זכויותיו של פרט נפגע מהשלטון. אני בטוחה גם שבדרך זו ישוב אמון הציבור בבית המשפט העליון לרמה בה היה לפני המהפכה".
המהלך השלישי הינו עיגון סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בחקיקה באופן ברור. "הייעוץ המשפטי לממשלה הפך לפני שנות דור מיועץ בלבד לקובע מדיניות. לעתים, מעורך דינה של הממשלה, לקטגור של הממשלה". דברי השרה שקד.
"נשלים את המהלך שהתחלתי בו לשינוי שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. את שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה יש להחזיר לשיטה שבה מונו במשך רוב שנות קיומה של המדינה יועצים משפטיים – בהחלטת ממשלה לפי המלצת שר המשפטים".
לצד זאת, נשלים את חוק היועצים המשפטיים. לא יתכן שלשר בממשלת ישראל לא תהיה כל מעורבות רשמית בבחירת היועץ המשפטי למשרדו. האמינו לי, הדרג הפוליטי מעוניין להצליח בתפקידו. הוא יבחר את היועץ המשפטי הטוב ביותר. וכן, כזה התואם את השקפת עולמו. אני מקווה שהציבור יבחר להמשיך אותה, ולהשיב את הסמכות לנבחריו. אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה, מאמינה גדולה בעם ישראל, ומאמינה גדולה בבחירותיו".