בדיון בעתירה נגד הנהלים האוסרים הכנסת חמץ ואוכל למוסדות הבריאות במהלך חג הפסח וחול המועד, עלה כי המדינה מתכוונת לקדם את העסקתם של "מאבטחי כשרות" בכניסות לבתי החולים במהלך החג. השופטים אמרו כי לא ניתן להפוך את המאבטחים לאוכפי מדיניות הכשרות, ובתגובה ענה נציג המדינה כי "יש רצון ומגמה ליצור מאבטחי כשרות".
על פי הפרסום בהארץ, העתירות הוגשו לקראת פסח האחרון, על ידי הפורום החילוני ועמותת עדאללה נגד הנהלים בנושא. השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן ועופר גרוסקופף מתחו ביקורת על חוסר ההתגייסות של המערכת – משרד הבריאות והרבנות הראשית – למצוא פתרון לשאלת החלת הכשרות בבתי החולים על כלל הציבור. השופטים ביקשו לדעת האם עמדת הרבנות בנושא היא עמדת ההלכה או עמדת מדיניות, ולעמוד על הגמישות בעניין הכשרות במרחבים ציבוריים שונים.
"כאן זה אחת או אפס. לא נראה שום איזון וגם לא קצה זנבו של איזון. אנחנו בשיטה של איזון. אב שרוצה להביא לילד שלו ופל מצופה - אי אפשר להכריח אוכלוסייה להביא מזון כזה או אחר, הרי כולנו מבקרים בבתי החולים", אמר השופט פוגלמן. השופט גרוסקופף אמר לנציגי המדינה: "הכלל שקבעתם קיצוני מאוד, בוודאי לגבי מי שלא שומר כשרות ואף לגבי מי ששומר כשרות".
העמדה הראשונית של משרד הבריאות הייתה כי ההחלטה לגבי הכנסת חמץ נתונה לכל בית חולים באופן נפרד, ככל שהוא מעוניין להחזיק בתעודת כשרות ומקבל על עצמו לעמוד בכללי הרבנות. בהקשר של פסח, מדובר באיסור גורף של הכנסת מזון אל שטחי בית החולים במהלך פסח, וצריכה של מזון המסופק בבתי החולים בלבד.
מנהלי חברות אבטחה ואנשי מחלקות האבטחה בבתי החולים התלוננו לאחר הגשת העתירה כי אין זה מתפקידם לבצע אכיפה של אי הכנסת מזון לבית החולים. "הקונספציה היא שאין למאבטחים סמכות ובכל זאת עליהם לומר לאדם כזה שהוא לא יכול להכניס מזון. אדם נורמטיבי, כאשר אומר לו מאבטח לא להכניס מזון לביה"ח - הוא לא יכניס מזון לביה"ח. במיוחד כשמדובר ברגולטור, אי אפשר ליצור מצבים כאלה", אמר השופט פוגלמן.