כשהמגזר הכללי בישראל משווע לעוד ידיים לוחמות, וברקע האפשרות לחזרה ללחימה בעזה בקרוב, התקיים אתמול (ג') דיון בוועדת החוץ והביטחון, שעסק שוב בניסיון לגבש חוק גיוס שבאמת יוביל לגיוס בני המגזר החרדי במספרים משמעותיים. במהלך הדיון ניתנה זכות הדיבור לראש ישיבת שדרות, הרב דוד פנדל, שאמר: "מכינת עלי אני מאוד אוהב, אבל הם לא לומדים תורה במשך שנים. אי אפשר להגיד 'גם וגם', יש תורה מיוחדת בישיבות הגבוהות, הן הציוניות והן החרדיות".
למרות שהחברה החרדית מפקירה את שדה הקרב - לא תומך בסנקציות
הדברים שנאמרו תואמים לחלק מהדעות שמייצג הציבור היותר חרד"לי, למרות אמונתו שאין סתירה בין גיוס ללימוד תורה וכי מדובר במצווה חשובה ביותר, רבים בו נמנעים מלתקוף את המגזר החרדי הלומד, על אף הפקרתו את שדה הקרב, מה שמכביד על הנטל של שאר החברה הישראלית. גם חלק מרבני מכינת עלי, וביניהם הרב יגאל לוינשטיין, מתנגדים להפעלת סנקציות על החברה החרדית ותומכים בהידברות, שלטענתם תוביל לגיוס מרצון. קו דומה מיוצג גם על ידי השר סמוטריץ'.
הלוויה צבאית בעלי צילום: Yonatan Sindel,Flash90
עלי איבדה במלחמה 39 מתושבי היישוב ובוגרי מוסדותיה
יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין נוקט בעמדה תקיפה יותר עקב הדחיפות בגיוס עוד סד"כ לכוחות הצבא: "אני לא מתפרנס משנאת חרדים. הדברים צריכים להיעשות בצורה נכונה וכנה. צה"ל עשה כמה דברים טובים בכיוון הזה, אבל כמו שצה"ל מתארגן לקליטת חרדים, גם בציבור החרדי יש מספיק אנשים שצריכים להתארגן ולהיערך לקראת גיוס חרדים ולהתכנס לפעולות פוזיטיביות בנושא כדי שגיוס יפסיק להיות מוקצה בציבור החרדי. החוק צריך לכלול סנקציות, גם על המוסדות וגם אישיות, על הפרט".
אדלשטיין הוסיף ואמר: "כשרוצים לחפש פתרונות, מוצאים. כך, למשל, על שולחן הוועדה מונח חוק של הטבות למשרתים, לפיו אם מישהו בחר שלא לשרת בצה"ל, הוא לא יקבל כלום, ולא משנה מה הסיבה".