5 שנים לפטירתו של הרב רונצקי: ביום הראשון של חול המועד פסח תשע"ח, הלך לעולמו הרב הראשי החמישי של צה"ל, ראש הישיבה ורב היישוב איתמר, הרב אביחי רונצקי זצ"ל, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. מסיפורים ששמעתי מתלמידים שלמדו אצלו, התרשמתי מרב אהוב ומכבד, איש של אמת ובעל מידות שחי בתודעה של שליחות, שהיווה גשר בין המגזר הדתי למגזר החילוני.
-
עוד באותו נושאהרב רונצקי: "מכל המעגלים מתפללים בשבילי. כל אחד בשפה שלו"
31/07/17 14:01
"הייתי היחיד בכיתה שאבא שלו הוא היה מפקד בכיר והרבה מההורים של התלמידים בכיתה היו חיילים שלו"
בשיחה עם חדשות כיפה, מספר בנו, נתנאל רונצקי, על דמותו הייחודית בתור בן שגדל וחי לצדו. "עברנו המון תקופות. אבא שלי היה דמות מאוד משמעותית בשבילי. בתור ילד, הייתי היחיד בכיתה שאבא שלו היה מפקד יחסית בכיר והרבה מההורים של התלמידים בכיתה היו חיילים שלו. בשלב מאוחר יותר הוא היה גם הרב של איתמר ור"מ בישיבת עטרת כהנים. זה שילוב שבתור ילד, נתן לי הרבה, דמות שאפשר להסתכל ולהתגאות בה. כשהתבגרתי, ראיתי את ההבדלים. בחוץ הוא היה דמות שאהבו ובבית הוא היה אבא, הוא היה בן אדם".
צילום: Nati Shohat/Flash90
"הוא היה בן אדם של אנשים ומצד שני היה מאוד טוטאלי"
נתנאל ציין שתי נקודות שמאוד אפיינו את הרב זצ"ל. "הוא היה מאוד אדם של אנשים, גם בצבא בתור מפקד חילוני וגם בפנימייה הצבאית בחיפה לפני שהוא חזר בתשובה. החברים הטובים שלו עד יומו האחרון היו מהפנימייה, כולם חילוניים, חלקם לא מזדהים עם ההתיישבות. גם אחר כך, החברים במסלול שלו בצבא, בסיירת שקד שהוא היה המפקד שלהם, כולם מאוד אהבו אותו".
הרב אביחי רונצקי צילום: משה מאירסדורף
במקביל, סיפר הבן על הצד המעשי של הרב. "מצד שני, הוא היה מאוד טוטאלי. הוא היה בן אדם שחי על טורבו כל הזמן. דברים שהוא עשה הוא עשה עד הסוף. לא היה לו יום ולא לילה, אנשים יכלו לראות אותו בשעות המאוחרות של לילה ולמחרת בשש בבוקר. כשהוא חזר בתשובה ולמד תורה, היו לו חברותות בארבע בבוקר והוא היה לומד עד 12 בלילה. החברתות היו מתחלפות, כי אף אחד לא עמד בקצב שלו".
למרות שתי הנקודות השונות, טוען נתנאל כי אין סתירה ביניהן. "שני הצדדים האלה לא סותרים, למרות שנראה כי הם לא תמיד הולכים ביחד. אדם של אנשים, הרבה פעמים הוא יותר כזה רך, עגול גמיש. וכשאדם הוא טוטאלי הרבה פעמים זה בא על חשבון האופן שבו הוא פוגש אנשים, וזה לא היה אצלו".
"הייתה לו רשימה של 200 משפחות שכולות"
נתנאל סיפר על הקשר המיוחד של הרב עם המשפחות השכולות ופצועי צה"ל. "בתקופה שכיהן כרב הראשי של צה"ל, הוא התחיל לפתח קשר מאוד משמעותי עם המשפחות השכולות ועם פצועי צה"ל. כשהוא היה מגיע לבקר משפחה שכולה, הוא היה יושב איתם ובעיקר מקשיב. מישהי סיפרה לנו פעם איך הוא הגיע לביקור בשמונה בערב ויוצא בשתיים בלילה. לדבריה, זה היה כאילו במשך שש שעות היא הקשיבה לעצמה. לקראת החגים, הוא היה גם כותב להם שיר שקשור לחיבור בין הזמן להתמודדות עם האבל. הוא היה מקפיד להגיע לכל האזכרות. הייתה לו רשימה של 200 משפחות שכולות איתן תחזק קשר חברי וקבוע. הוא נתן לזה המון ערך אבל במקביל הם באמת היו גם חברים".
הלוויתו של הרב רונצקי זצ"ל צילום: Miriam Alster/Flash90
"לא רק שהעריכו אותו - אהבו אותו"
בסיום דבריו, סיפר נתנאל על הרגע המרגש לאחר הלוויתו של אביו זצ"ל. "כשהתחילו אנשים להתפזר, עמדנו לא הרבה אנשים באזור של הקבר. אז נעמד לידי אחד הבוגרים של הישיבה ואמר לי: 'כמה אהבה יש פה'. לא רק שהעריכו אותו, אנשים אהבו אותו, מהחברים בפנימייה הצבאית דרך החיילים שלו בסיירת שקד ועד אנשים שהוא יצר איתם קשר בהמשך לאורך החיים שלו".