עושה רושם שאלירן מלכה אוהב לנפץ.
בסרט הגמר שיצר בסיום לימודיו בבית הספר לקולנוע "מעלה", הוא ניפץ פמוטים יקרים. ב"שבאבניקים" התנפץ שנדליר עצום מעל ראש הישיבה, ועכשיו בסרטו החדש "הבלתי רשמיים", הוא מנפץ לנו את הלב.
זהו סרטם של הדחויים, אלו שזועמים על חוסר הצדק ונותנים את הנשמה כדי לשנות – אבל בסוף נשארים מאחור.
שולי רנד, גיבור הסרט בתפקיד מרגש, מגלם בעל בית דפוס קטן שמאס בקיפוח שלו על ידי הממסד האשכנזי. הוא מנסה בתמימותו להקים מפלגה שתרוץ למועצת העיר, מפלגה שתיקרא לימים ש"ס.
יותר משהסרט נשען על אמת היסטורית, הוא נשען על שורשיו הדתיים-מזרחיים של היוצר. וכמו בסרט הגמר שביים מלכה, "71 מטר מרובע", גם כאן הוא מציב מראה שורטת מול הפערים העדתיים והמפלגתיים.
לכאורה סרט על הקמת מפלגה עלול להפוך משעמם, אך אלירן מלהטט בין עבר להווה תוך החייאת ירושלים של שנות השמונים, ושימוש מתוחכם בתמונות מאותה התקופה. הצופה מחייך בתוכו על הקשר שנוצר בין אותו גיבור קטן משכונה לא-נחשבת, לבין סמלי הפוליטיקה הישראלית של אז והיום.
יצירותיו של מלכה, כמו גם ה"שבאבניקים", שייכות לאותה נקודת מבט רחבה של ייצוג הדתי על המסך בקשת צבעיו. מתברר כי מי שבא מתוך העולמות האלו, חווה אותם ומכיר אותם היטב, מייצר על המסך עולם מורכב יותר, שיש בו מבט משעשע וביקורתי אך גם כואב וחומל.
"אנחנו אנשים של הדבקה, נייר נייר, שכונה שכונה", אומר גיבור הסרט. ואכן אלו גיבורים של "שכונה", שגם אם אין להם צי של רכבים, כסף וקשרים במפלגות הנכונות, עדיין יש להם אחד את השני.
וכמו גיבורי הסרט, גם להפקה עצמה גייס אלירן חברים בוגרי "מעלה" בתפקידי מפתח כניהול לוקיישנים, ניהול תסריט, עוזר במאי ועוד. התוצאה היא לא רק סרט משובח, אלא יצירה שיש בה אהבה ואוסף משפטים שנמשיך לצטט.
"הבלתי רשמיים" יפתח את פסטיבל הקולנוע בבריכת הסולטן בירושלים.
שחקנים: שולי רנד, יעקב כהן, גולן אזולאי, יואב לוי, שיפי אלוני ואור לומברוזו בתפקיד בתו האקטיבית של הגיבור.