45 שנה למלחמת יום הכיפורים: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף היום (ב') לראשונה, אחרי 45 שנים את המסמך של האלוף ישראל טל על תפיסת הגנה חלופית ל'קו בר-לב', את פרוטוקול דיון המטה הכללי מ-29.5.1972 בנושא תפיסת ההגנה בסיני, ואת מפת הלחימה במעוזים בגזרת התעלה בזמן מלחמת יום הכיפורים.
לפי המסמכים החדשים, בין הרמטכ"ל רא"ל חיים בר-לב לבין האלופים ישראל טל ואריאל שרון התקיים ויכוח לגבי תפיסת ההגנה בסיני. גישת ההגנה הנייחת של הרמטכ"ל חיים בר-לב, המבוססת על קו מעוזים לאורך תעלת סואץ (קו בר לב), וגישת ההגנה הניידת של האלוף ישראל טל והאלוף אריאל שרון. המסמך הראשון הוא הצעת האלוף טל, מספטמבר 1970, לגבי הגנה חלופית לשיטה הקיימת, שיטת ההגנה הנייחת של הרמטכ"ל בר לב.
מפקדת פיקוד הצפון בזמן המלחמהצילום: במחנה ובאדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
האלוף טל פותח בטענות שהמעוז אינו חסין בפני אש ארטילרית, אינו יכול למנוע חציית קו המים על ידי האויב, תרומתו להגנה נגד מתקפה אפסית, הוא מהווה מטרה סטטית נוחה כיעד אש ופשיטות ואחזקתו יקרה מדי בהשוואה לתוצאות.
הצעתו של טל היא "להגן על קו התעלה ביום ובלילה באמצעות כוחות ניידים ומשוריינים... שתי חטיבות משוריינות תוכנסנה לקו, כל אחת משתי החטיבות בקו תהיה אחראית ל-3 גזרות גדודיות ולגזרה אחת של פלוגת סיור". עוד הוא מדגיש כי "אין לקיים בתחום המרחב המוכה באש הארטילריה פעילויות מנהלתיות". לגבי הכוחות המוצבים המעוזים מציע האלוף טל - "במעוזים, מאחר והם כבר קיימים, ניתן לקיים נוכחות באמצעות נגמ"ש וכיתת חרמש שיתחלפו כל 24 שעות".
מלחמת יום הכיפוריםצילום: צילום: דובר צה"ל באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון צה"ל במשרד הביטחון
בנוסף חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לראשונה את פרוטוקול דיון המטה הכללי מה-29.5.1972 העוסק בתפיסת ההגנה בסיני.
בתחילת הדיון סוקר אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון, את תפיסתו בנוגע להגנת סיני. הוא מבחין בין מעוזי הגזרה הצפונית לקנטרה, שלגביהם הוא לא מציע שינוי, לבין מעוזי הגזרה הדרומית לקנטרה שאותם הוא מחלק לשניים: מעוזים שהוא לא רוצה להחזיק בכלל ומעוזים שהוא מסכים להשאיר כמעוזי-דמי, ובכל מקרה, להחזיקם "לא בצורה שמחזיקים היום אלא להיכנס בכלל לשיטה חדשה ולהחזיק אותם על ידי כוחות ניידים". את תפיסתו מסכם האלוף שרון בכך ש"הכנה על קו התעלה אינה בנויה על 11 מעוזים אלה. מעוזים אני צריך לראות כמו כיתות תצפית בשטח."
לאלוף שרון מצטרף ראש אג"ם האלוף ישראל טל – "כל אחד מהמעוזים בתעלה, מבחינת פוטנצית האויב, יכול לקבל בקלות 5000 פגז בשעה, וזה לא רק שאלה שהמעוז ייהרס, אלא גם אם לא יהרס האנשים שנמצאים שם יותר לא יילחמו אף פעם, גם בגלל ההלם, גזים וכו'. אנחנו לא התנסנו בזה ואסור לנו לחכות לניסיון הראשון ואחר כך לפנות מעוזים... נקודת המוצא שלי בשלילת המעוזים היא שזו מלכודת נוראה שאין מוצא ממנה, וזה יכול לקרות תוך שעה אחת, ואם זה יקרה ביום אחד ל-4-5 מעוזים כאלה, זה מבחינה לאומית אסון, לא יותר קטן מדק"ר או מהמשחתת אילת".
האלוף אריאל שרון עם שר הביטחון משה דייןצילום: דובר צה"ל באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון צה"ל במשרד הביטחון
את הדיון מסכם הרמטכ"ל רב אלוף דוד אלעזר: "אני אומר להשתמש בזה (במעוזים)... התעלה אינה מכוסה כולה ע"י המעוזים, אבל המעוז תורם בהתראה, בתצפית ובעצם הצורך לתקוף אותו. אני מעדיף לתקוף כוח שערוך להתקפה על מעוז מאשר כוח חופשי". הרמטכ"ל לא מתעלם מהמגבלה של המעוזים בקשר לסכנה לאנשים שמחזיקים אותם, ולכן הוא מחליט: "נשאר במעוזים ואם יהיה נורא, נפנה אותם. אין לי תפיסה ערכית של כבוד והחזקה". על השאלה האם המעוזים הם הגנה נוקשה- נייחת או ניידת עונה הרמטכ"ל: "לדעתי זו לא הגנה נוקשה, כי הגנה נוקשה קובעת תוואי הגנה שעליו מתנהל הקרב, ואת המעוז אני לא רואה כתוואי הגנתי שאותו אי אפשר לעזוב ועליו מתנהל קרב".
הרמטכ"ל מקבל את הדברים שנאמרו בדיון ואומר: "עוד לפני הדיון הזה הייתה נטייה לוותר על מספר של מעוזים. קודם כל אני אומר שלא נוטשים, אבל במסגרת התכנון האופרטיבי נראה שאפשר להשיג את כל הדברים עם מעוז אחד פתוח במקום שיש שלושה מעוזים, אז נסגור מעוז אחד. זה יכול לבוא בחשבון".