בטקס רב רושם התיישבו היום 11 שופטי בית המשפט העליון, בין מחיצות פלסטיק להגנה מפני הקורונה, לדון בעתירות שהוגשו כנגד האפשרות להטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. אחד אחרי השני נעמדו הפרקליטים המכובדים, המייצגים את העותרים ואת המשיבים, וטענו איש איש את טענותיו. מראית העין של הצדק מעולם לא נראתה נאה יותר, אולם מצבה של הדמוקרטיה הישראלית מעולם לא היה קשה יותר.
הטיב להבהיר את המצב השופט מזוז, בהערת אגב שהעיר לאחד מעורכי הדין: "מה זה משנה גם אם 7 מיליון הצביעו לו? השאלה החשובה היא שאלת הסמכות!" הערה אחת, שהסירה את המסווה מעל ההצגה כולה. למעשה, מבחינת מצב הדמוקרטיה הישראלית אין כל משמעות לפסיקת בית המשפט בעתירה, הנזק נגרם כבר בעצם קיומו של הדיון.
העתירות שהוגשו תוקפות למעשה את שיקול הדעת העתידי של חברי הכנסת, ואת סמכותו של נשיא המדינה. כבר מסיבה זו צריכות היו העתירות להידחות על הסף, ללא כל תגובה מצד המשיבים, שכן מדובר בנושא פוליטי לחלוטין – שיקול דעתם של נבחרי הציבור, ולמעשה של הציבור עצמו – מצד אחד, ומצידו של נשיא המדינה הרי הוא מוגן מכל הליך משפטי במסגרת חוק יסוד נשיא המדינה. בעצם ההחלטה לחייב את המפלגות, הנשיא וראש הממשלה להשיב לעתירה, ובעצם קביעת הדיון, כבר הכריעו למעשה שופטי בית המשפט כי הם עומדים מעל לחוקי היסוד, מעל להכרעת הבוחר הישראלי ומעל לכללי השפיטה.
כעת, לאחר שקבעו זאת כבר, הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות הוא אם יחליטו ללכת עד הסוף ולפסול את בנימין נתניהו מהקמת ממשלה. החלטה כזו תחייב את ציבור המצביעים ואת חברי הכנסת ללכת למלחמה על זכויותיהם וסמכותם. תתקיימנה בחירות רביעיות, שכל עניינן יהיה הסדרת מעמדו של בית המשפט העליון, וסוף סוף אולי יחוקקו החוקים הנדרשים לקביעת גבולות הרשות השופטת אל מול הרשות המחוקקת והבוחר.
אלא שלמרבה הצער, ניסיון העבר בפסיקות מסוג זה, ככל הנראה לא זה מה שיקרה. ההיכרות עם שיטת הפעולה של שופטי העליון מלמדת שככל הנראה הם יעדיפו לפסוע בין הטיפות. ידונו בפסק דין ארוך במסגרתו יטענו שוב ושוב שזכותם להתערב בתוצאות הבחירות, בהכרעות הבוחר ובשיקול דעתו של נשיא המדינה, אולם בשורה התחתונה יכריעו ש"בנסיבות הקיימות" אין למנוע מנתניהו להקים את הממשלה.
תוצאה זו תאפשר לנבחרי הימין לשחרר קצת קיטור, כהרגלם, ולהמשיך כאילו כלום לא קרה, כאשר בספר פסקי הדין יקבע באופן רשמי כי בסמכות בית המשפט לעקוף חוקי יסוד ולשנות את הכרעת הבוחר. בפעם הבאה ההכרעה כבר תהיה אחרת, והפעם יטענו תומכי מערכת המשפט ובצדק: "מה אתם רוצים?! הרי זה רק יישום של הלכת נתניהו".
זו בדיוק הסיבה בגללה אסור לנו להיות אדישים. שלא כאותה הצפרדע, המרגישה את המים מתחממים אט אט סביבה אולם אינה מבינה עד לרגע בו היא מבושלת, עלינו לדרוש מחברי הכנסת להתמרד כנגד עצם הדיון הזה. עליהם לשנות את הרכב הועדה לבחירת שופטים ולדרוש לתקן את חוק יסוד השפיטה באופן שימנע התערבות של בית המשפט בענייני מדיניות או פוליטיקה. עכשיו זה כבר מאוחר מידי, וכל יום נוסף שיעבור רק יהפוך את המשימה לקשה יותר.