"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אֱלֹוקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, ְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".
בערוב ימיו של משה רבינו, פונה משה אל רבש''ע שימנה תחתיו מנהיג ראוי, שיוכל להוביל את עם ישראל בכניסתם לארץ. משה רבנו מכנה את ה' בתואר "אלוקי הרוחות לכל בשר", ויש להבין את משמעותו של תואר זה, ואת הסיבה לכך שמשה רבנו משתמש בו בהקשר זה.
רש"י מביא את דברי התנחומא: "רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד, ואין בשל בניך דומה זה לזה. כשאני מסתלק מהן, בבקשה ממך, אם בקשת למנות עליהם מנהיג, מנה עליהם אדם שיהא סובל לכל אחד ואחד לפי דעתו. מנין, ממה שקראו בענין שנאמר "יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר".
התואר "אלוקי הרוחות" מבטא, לפי המדרש, את העובדה שה' מכיר ויודע את רוחו של כל אחד ואחד; והשימוש של משה רבנו בתואר "אלוהי הרוחות" בהקשר זה מציין את הבקשה של משה מה' שימנה מנהיג סבלני, שידע להבין את הלך רוחו של כל אחד ואחד מישראל.
בדברי חז''ל אלה תיאר מרן הגר''ע יוסף זצ''ל את הרב בקשי דורון זצ''ל לאחר שכבר נשא בעול הרבנות - רבנות העיר בת ים ורבנות העיר חיפה כבר מגיל צעיר. עוד הוסיף מרן הרב עובדיה זצ''ל עליו באותו מכתב כשביקש כי יבחר למשרת הראשל''צ: "משחר נעוריו שוקד על דלתות התורה וידיו רב לו בתלמוד ופוסקים בהלכה ובאגדה...והוא מפורסם בצניעותו, בענוותנותו ובנועם הליכותיו. זכה לקרב רחוקים לצור מחצבתם, כי חן הוצק בשפתותיו...ובמשך השנים אשר שימש כרבה הראשי של חיפה התחבב על הקהל הקדוש, כספרדים כאשכנזים ועשה רבות ונצורות כדי להגדיל תורה ולהאדירה. חי בשלום באהבה ואחווה שלום ורעות, כאשר יעידון ויגידון כל מחנה קודשו...".
צאו וראו מי המעיד על גדולתו ואישיותו של הרב זצ''ל שנסתלק מעמנו. פסיקותיו האמיצות בכל תחומי התורה ידועות ומפורסמות הן בענייני גרות, הן בהתרת עגונות, הן בענייני השמיטה כתובות בספריו "בנין אב" ועוד. מעל הכל מתנשאות דמותו הנדירה, אצילותו ועדינות נפשו שבלטו לכל מי ששוחח עמו. נעם מידותיו, דיבורו ושפתותיו שתמיד לחשו, ללא התלהמות, אלא ברכות ועדינות. מאור פנים עם פשטות נדירה ורצון לסייע בכל עניין. "תורת חסד על לשונו" בכל המובנים, בהרבצת תורה עשרות בשנים ,בהקמת בתי מדרש עשרות בתי כנסת ובעשיית חסד לרבבות ואלפים.
עשרות בשנים פוקד היה את הכותל המערבי מדי ערב שבת קודש ושופך שיח ותפילה בעוז וענווה בהתמדה ובזעקה על צורכי ישראל. כנושא בעול כל חייו, אף בימיו האחרונים התאמץ מעל לכוחותיו ולמרות חולשתו הרבה הגיע לעצרת התפילה על המגיפה וזעק שם בתפילה מקירות ליבו.
הרב הזדכך בייסורים קשים כמה וכמה שנים, וקיבל את הכל בשלווה ובאהבה מול צור העולמים. עד שעלה ונתעלה הרועה כקרבן, לכפר על צאן קדושים, להביא גאולה לעם המייחלים ומצפים, כוספים ומתחננים לצאת ממרורים ותלאות לגאולת עולמים.
הרב יגאל חבשוש ר"מ בישיבת ההסדר הכותל