המחסור ככלי ליצירתיות

בשבועות האחרונים, חווינו שינוי קיצוני בחיינו החברתיים, הכלכליים וגם האישיים. חשוב שנבחין, מתי המחסור מביא לאומללות ומתי תוצאת המחסור היא יצירתיות ופריצה לדרכים והזדמנויות חדשות

חדשות כיפה עמיחי רמר 06/04/20 11:49 יב בניסן התשפ

המחסור ככלי ליצירתיות
שולחן ליל הסדר, צילום: shutterstock

השנה, ליל הסדר שלנו יהיה חסר. 
לא רק לחם ועוגות יחסרו על השולחן הערוך אלא גם המשפחה שסביבו, האורחים, החמימות של המפגש והסיפורים שבאים יחד עימם.
אנו רגילים לחשוב על מחסור כעל מיעוט הזדמנויות ואומללות. חוקרי ההתנהגות סנדהיל מולנייתן ואלדר שפיר, כתבו יחד ספר מאלף בשם 'מחסור', ובו הם מביאים דוגמאות רבות לכך שהמחסור משפיע לרעה על החשיבה ועל היכולות שלנו ברבדים רבים של חיינו. 
פעמים רבות המחסור אכן מביא למסכנות. ולא פעם, נתאמץ להטות שכם, לפתוח את ליבנו ואת כיסנו כדי להשתתף, לשאת בעול ולסייע למי שחווה מחסור.
בספר המצוין 'לחשוב בתוך הקופסה' מאת דרו בויד ויעקב גולדנברג, טוענים המחברים כי חשיבה יצירתית איננה תכונה או אופי, וכי יש דרכים שיטתיות לקדם את פריצת הדרך היצירתית.
אחת הדרכים שהם מציעים היא 'החסרה'. "קחו לדוגמה את ביל פריסל, מנגני הגיטרה-ג'ז הבולטים.." הם כותבים. "אחת הטכניקות המועדפות עליו להפקת צלילים, היא לדמיין שביכולתו להשתמש רק במיתר אחד בגיטרה בעלת ששת המיתרים. הוא מחסיר את שאר המיתרים, מגביל עצמו לשימוש במיתר אחד, וכך מאלץ את עצמו להפיק מוזיקה יצירתית יותר"
בשבועות האחרונים, חווינו שינוי קיצוני בחיינו החברתיים, הכלכליים וגם האישיים. הרבה דברים שהיו מובנים מאליהם עד לפני ימים אחדים, הפכו באחת לבלתי נגישים.
אנו חווים מחסור שעשוי להשפיע על חיינו כעת ובעתיד. ולכן חשוב שנבחין, מתי המחסור מביא לאומללות ומתי תוצאת המחסור היא יצירתיות ופריצה לדרכים והזדמנויות חדשות.
ההבדל הוא בנקודת המבט. כאשר אנו טרודים במה שחסר לנו, הטירדה הזו אוחזת את מחשבותינו, מדכאת את רוחנו, ומשביתה את שמחתנו. ואילו כאשר אנחנו חושבים מה ניתן לעשות עם המיתר שנותר, או אז נוכל להפיק ממנו צלילים שלא היינו מבחינים בהם בתוך עושר המיתרים המוכר.
ארגון פעמונים מסייע בדרכים רבות למשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית. הצעד הראשון בסיוע הוא מיפוי ההוצאות וההכנסות, הנכסים וההתחייבויות של המשפחה. פעמים רבות לאחר המיפוי, מתקבלת תמונה מבהילה כשמבינים שבאמת חסרות הכנסות ושצריך לעשות צעדים כואבים וקשים כדי לצאת מן המשבר. היועץ המלווה את המשפחה יודע שזה הזמן להפנות את המבט אל מה שיש. אל העוצמות והכישרונות של בני המשפחה, אל הפוטנציאל שעוד אפשר לממש. וכשהוא מצליח, אז באמת מתחילה הדרך החדשה אל החירות הכלכלית.
השנה, כשנשב בהרכב מצומצם סביב שולחן הסדר, נאכל מצות שנקראות לחם עוני ואולי יחסרו תבשילי ביצים על שולחן החג, נזכור להביט אל מה שיש לנו. והמחסור? הוא יהיה עבורנו הזדמנות לגילוי של כוחות חדשים.

מי ייתן, ומתוך בריאות טובה, פרטית וציבורית, נצליח להפוך תקופה זו, גם למנוף להתחדשות, לצמיחה, להגשמה, ליצירה ולשגשוג.

עמיחי רמר הוא סמנכ"ל פעילות בארגון פעמונים