כידוע או לא כידוע, עקב ריבוי אירועים אנטישמיים אלימים בארצות הברית, כאלפיים בערך בשנים האחרונות, כולל רצח המוני בבית כנסת בפיטסבורג - יהודים רבים בכל רחבי המדינה, החליטו להתחמש ולהתאמן, כדי שבפעם הבאה שיבוא טרוריסט רוצח, הם לא יברחו, לא יתחבאו, לא יפחדו, אלא יירו לו בראש.
הם הגיעו למסקנה, שדם יהודי אינו הפקר, שמותר לישא נשק, שהיהדות מלמדת שהבא להורגך השכם להורגו, ושבעת הצורך זה אורח החיים של היהדות, להרוג אויב.
מהלך זה כולל גם חרדים, שלומדים להשתמש בנשק, ואפילו חרדיות.
ולכן, ליבנו כואב שבארצנו הקדושה, רוב החרדים טרם הגיעו למסקנה זו. ואם צבא הגנה לאמריקה, קל וחומר צבא הגנה לישראל.
מצוה גדולה להתגייס, הן לתפקיד קרבי הן לתפקיד לא קרבי, כי הכל נצרך וחיוני, וכבר קבע דוד המלך, כי כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים, יחד יחלוקו (שמואל א ל כד).
נזכור נא שאז כל גיבורי המלחמה היו תלמידי חכמים גדולים, וכל תלמידי החכמים הגדולים היו גיבורי מלחמה. רבי שלמה אבן גבירול בסוף ספרו תיקון מידות הנפש, משבח את מידת הגבורה, ומביא דוגמאות כגון שאול, דוד, יונתן, יואב ועוד. וכן בסוף ספר שמואל יש רשימה של 37 גיבורי דוד, והגר"א בדברי הימים (א, יא) כותב שהיו כולם תלמידי חכמים.
לא נתייחס לכל מיני הוכחות שיש מביאים לפתור לומדי תורה משירות צבאי, כי את כולן דחה על הסף רבינו הרב צבי יהודה במאמרו "למצות הארץ", אשר בספרו לנתיבות ישראל חלק א. די לנו בדברי הרמב"ם להלכה בהלכות מלכים שמונה את כל הפטורים מצבא, מי שנשא אשה, בנה בית, נטע כרם ורך לבב. ולומד תורה אינו מופיע שם. וגם כל הפטורים האלה הם במלחמת רשות ולא במלמחת מצוה, כמו היום.
וכידוע או לא כידוע, במלחמת השחרור השתתפו חרדים רבים וכן לאחריה.
בעצם גם החרדים אינם סומכים על הנס ויודעים שהם זקוקים להגנת אחיהם החילונים או הדתיים. ומה שהם בעצמם אינם נושאים בעול, גורם לחילול השם באומה.
ומי אני לבקר את החרדים, ובוודאי יש להעריך אותם ולאהוב אותם, אבל לבכות מותר וצריך.