לכל ישראלי באשר הוא כואב וקשה לראות את המערכת הפוליטית הולכת לבחירות נוספות. כולם עייפים, כועסים ומפולגים ובעיקר לא מאמינים שההצבעה שלהם בפעם השלישית תשנה משהו. הליכוד לקחו את התחושות האלו ועשו מהם לימונדה דרך הבחירות המקדימות לראשות המפלגה.
עוד לפני שהתפזרה הכנסת ה-22, החלו בליכוד להערך לפריימריז בתנועה. מאז ועד היום כל מהדורת חדשות נפתחת בהתפתחויות במפלגה. כל שאר המפלגות מנומנמות במקרה הטוב ורבות את עצמן לדעת במקרה הרע. מעבר להתרחשויות ומי תומך באיזה מועמד, הם נמצאים בתודעה התקשורתית. מי שהיה מגיע היום לארץ היה חושב שיש מפלגה אחת שמתמודדת על הבחירות הכלליות והיא הליכוד. כך הם גורמים לאנשים להוסיף ולחשוב שהם מפלגת השלטון ואין אפשרות אחרת.
חברי כנסת ושרים רבים בליכוד טוענים שגדעון סער פועל נגד המפלגה בכך שהחליט להתמודד, אולם לפי שעה נראה שזה עושה בעיקר טוב לליכוד. השטח הליכודי חזר לחיים ואיתו יגיעו בסוף הדרך גם המנדטים. יש להניח כי אם נתניהו לא היה רוצה בבחירות האלו הם לא היו מתקיימות, אבל ראש הממשלה מבין את הנזקים שנגרמו לו בשנה האחרונה ומתכנן להגיע למערכת הבחירות הזו כמנצח, לפחות על גדעון סער.
הקונספירטיביים שבנינו יגידו שסער ונתניהו תכננו את המהלך הזה בשיתוף, ראש הממשלה ידע שהוא צריך ניצחון וסער סיפק לו אותו, שהרי השאלה לא היתה האם ראש הממשלה ינצח, אלא מה יהיה הפער מסער. אולם סער לא יצא חבול מהבחירות האלו, 27 אחוז ממתפקדי הליכוד בחרו בו וזה תוצאה בהחלט סבירה, למרות שבמטה סער קיוו לעבור את רף ה-30 אחוז.
הפריימריז בליכוד סיפקו לנו מחזה נדיר- לראשונה אנחנו רואים בחירות עם ניצחון לשני הצדדים. עתה נותר לנו לראות אם זה יוכיח את עצמו גם בבחירות הכלליות או שזה פתיח נוראי לבחירות רביעיות.