לצלוח את משבר החנוכה

בעולם דינמי ומשתנה קל ונפוץ כיום להתחרט על בחירות ועל החלטות. בתקופה המודרנית שלנו הדברים מתבטאים בכך שרבים מרשים לעצמם להחליף את מקום העבודה, להפסיק לימודים, ישנם יותר ויותר גירושין,  ועוד.

הדברים נכונים במיוחד כשמדובר בגיל 18, קצת אחרי גיל תיכון, ובוודאי כאשר ישנה הידיעה כי ניתן לחזור מאותן החלטות, לשנות מסגרת ולהחליפה.

וכך אנו מגיעים ל"משבר החנוכה" בשירות הלאומי. כשלושה חודשים לאחר שהתחילה שנת השירות, ומתחילים הלבטים, הקשיים ובמקרים מסוימים גם חרטות. להרהורים אלו תורמת העובדה כי בשירות לאומי ישנם גבולות גמישים, כך שעם הדינמיות של קבלת ההחלטות בדור שלנו מתאפשר לנו בקלות לבחור לא להתמודד כשמתחיל קצת קושי או כשהשגרה שוחקת, אלא לעזוב.

לא מדובר בתופעה שניתן לאבחן כטובה או רעה, כמו כל דבר בחיים- מדובר בתמונה מורכבת.

כדי להתמודד עם התחושות האלו חשוב להבין בראש ובראשונה שהן טבעיות בתוך תהליך מאתגר של שנת שירות. השגרה לא פשוטה, זוהי עדיין התקופה הראשונית ושלבי ההתאקלמות וההסתגלות, ונדרשת סבלנות.

בתוך התהליך הטבעי שעוברת כל מתנדב שירות לאומי בשנת השירות חשוב לשתף באותם הרהורים את הסביבה והחברים לשירות. כשיש דילמות וקשיים כדאי לשוחח בנושא עם הרכז/ת כדי לקבל ייעוץ והכוונה מסמכות גבוהה יותר שמכירה את השטח והנושא, ותוכל לסייע בתקופה זו.

רוב הדילמות והקונפליקטים הקשורים בעזיבה או שינוי, נשארות בתחושות אישיות, ויוצאות החוצה רק בשלבים הקרובים להחלטה הסופית.

כדאי במרחב של החשיבה והדיון הפנימי לנשום את ההתלבטות והמחשבות, להכניס אליהן גורמים נוספים עם ידע מקצועי בנושא שיוכלו להעשיר את השיח במושגים שיכולים לעזור לקבל החלטות.

כשיש תמיכה וגיבוי מהסביבה הקרובה ומדמויות מלוות הדברים גם קלים יותר, ובסופו של דבר מתוך הקושי הספציפי שברוב המקרים הוא בר שינוי, לרוב אפשר לצמוח, ומהניסיון לא מעט מתנדבים שסיימו שנת שירות משמעותית עברו את המשברון הזה ומודים על כך שבחרו להמשיך ולסיים. חלק לא מבוטל גם השתלבו בעבודה לאחר מכן באותו מקום שירות. מתוך המשבר הזה ניתן להרוויח הרבה ערך מוסף לשנה ברמת בניית האישיות ו"האני המקצועי", זו חווית הצלחה וסיפוק, זה לצלוח אתגר לא פשוט כשיש אופציית יציאה מאוד נוחה, ובחירה בהתמודדות עם הקשיים, משבר החנוכה בעצם מתגלה כ"דמי חנוכה"- הזדמנות להרוויח מהשנה הזו אלמנטים נוספים באישיות.

וכן, יש גם כאלה שבאמת קשה להם ואולי לא נמצאים במקום הנכון, וזה בסדר. הם יכולים למצוא מקום אחר בתקופה זו ולממש את עצמם שם, זו לא בושה ולא דבר שלילי. העיקר הוא לשתף בתהליך את הסביבה ובעיקר את הרכז/ת כדי שיהיה קל יותר להגיע בשלמות להחלטה הסופית כשעומדים מאחוריה.

שיהיה חג חנוכה שמח ושנזכה להאיר את החברה בטוב במשך השנה כולה!

אורית רוזנברג, מנהלת מערך השטח באגודה להתנדבות