המהפך שקורה הלילה: חוזרים לשדה העבודה הרבני

"הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים י"ט: יא)
מוצאי הבחירות
עשר בלילה.
המהפך.
חוזרים. ברוך ה'.
רבנים, מנהיגות רוחניות, ולמעשה גם הציבור האמוני כולו – חוזר למרחב בו עובדים עבודה רוחנית.
הכוחות המפלגתיים חולקו. מוסדות המדינה יעשו את שלהם. מי שסבר שתפקידו של העולם הרבני הוא לעבוד בחלוקת הכוחות האלה עשה את שלו נאמנה. עכשיו – זה נגמר. 
והעולם הרוחני ישוב ב"ה לפעול בכלים שלו. לא במפלגה פוליטית. לא בסיסמאות קצרות. לא במאבקי כוח. לא בתקיפות והשמצות. כי אם בכלים בהם פועלים עבודה רוחנית.
מה שהוטל למערכה המפלגתית לא היה אמור מלכתחילה להיות שם, שכן לא המדינה מופקדת על רוח האומה - היא ביטוי שלו. העבודה היוצרת הגדולה לא נמצאת במפלגתיות. 
עבודה של קרוב עם-ישראל להקמת-בית 'כדת משה וישראל' בברית קודש של נישואין כהלכה; להתמודדות ראויה עם מהן הציפיות החיוביות, בלי להפר חס ושלום את אלה האיסוריות, של הנמשכים לבני מינם; במניעת 'כלא' הנישואין המנוצל על ידי בני עוולה ובנות עוולה, והמביא ל"ע לריבוי ממזרים ולריחוק מעולם הקודש, ובתחומים רבים אחרים הקשורים בכך.
עבודה של בירור עמוק, בדרך שלימד אותנו הראי"ה קוק זצ"ל, בעידן הרוח הפוסט-מודרנית, בברכה שיש בהתמוטטות סיפור העל ופירוקו, בקללה שיש בהתמוטטות סיפור העל ופירוקו, בהעלאת הניצוצות שבו ואימוץ הבשורה, ובמאבק נגד תופעותיו השליליות: בעומק, בהקשבה, בבשורה.
עבודה של קרוב עם ישראל למקום הקודש, כל אחד בדרכו; באחריות שיש לכלל ישראל כולו ולהתקשרות שלו האחד עם השני, עם ארץ ישראל, עם ירושלים, עם הר הבית וסביבתו, בלי לחלל את קדושת המקום מחד גיסא, ובלי לנעוץ סלעי פירוד והרחקה מאידך גיסא.
עבודה של העלאת כבוד הרבנות, התורה, האמונה מכוחה של נכונות ללכת מכפר לכפר ומעיר לעיר – ללמד תורה, להקשיב, להתקשר, לפעול בדרכים המשכנעות בני אדם במאור שבתורה ובנאמנות לה. רבנות שממשיכה את דרכו של אברהם אבינו, ההולכת וקוראת בכל מקום בשם ד', ומבססת את דרכה על קידוש שמו הגדול. 
עבודה גדולה של התמודדות עם נישואי התערובת, עם סוגיית הגיור והדרך לקיים אותה כהלכה על כל צדדיה – למן הלכות גיור ועד איסורי אונאת גר והחובה לקבל את המבקשים לעשות כך באמת, גיורי קטינים, קהילות מאמצות מתגיירים וממשיכים את הקשר עמהם, וסוגיות רבות אחרות המוטלות לפתחה של תורה. 
ועבודה של תלמוד תורה, בהיקף, בהמון, בעומק, בתשוקה, ב"והערב נא", ב"גדולים מעשי חייא", באחריות גדולה לכלל ישראל.
עולם הרבנות, עולם הנשים המנהיגות הרוחניות, עולם מבקשי התורה – אפשר סוף סוף לעסוק בכל אלה לא מכוחה של המפלגתיות, אלא באורה של תורה.
אשרינו.