האם קבעתן עתים לתורה?

בפתח חודש אלול, הרבנית לאה ויזל שואלת את נשות ישראל: כמה אנחנו כנשים, בשונה מגברים, קשורות לעולם של רוח ולעולם של לימוד בשיגרה שלנו?

לאה ויזל 02/09/19 11:28 ב באלול התשעט

האם קבעתן עתים לתורה?
למצולמות אין קשר לכתבה, צילום: ללא קרדיט

השבוע שאלתי בחורה כבת 20 העומדת לבוא בקרוב בשערי האוניברסיטה, האם בכוונתה ללמוד במדרשה? היא ענתה לי בטבעיות: "הייתי שנה שלמה. לא נראה לי".

כשלעצמי, לא זכיתי ללמוד בשנת מדרשה ואף לא חוויתי זמן אלול של בית מדרש אינטנסיבי. נשמע מוזר, אך כשסיימתי שירות לא עמדה בפני בכלל אופציה כזאת. בהמשך, זכיתי ליטול חלק בלימוד , לצד לימודיי האקדמיים וכחלק מחיים שלמים ותובעניים. מעולם לא התנתקתי ללימוד של שנה/ שנתיים, ומבחינה זאת אני יכולה רק לקנא בה.

אולם, דבריה משקפים משהו רחב יותר, שלא נותן לי מנוח, בפרט עם הכניסה לאלול, וזה השאלה: כמה אנחנו כנשים, בשונה מגברים, קשורים לעולם של רוח ולעולם של לימוד בשיגרה שלנו. השגרה לוחצת, בשורת הפמיניזם לא הביאה עימה הקלה; נדמה שהמטלות רק התרבו. למרות קיומם של מכונות כביסה ,מיקרוגל  וכלים חד פעמיים, כולנו בריצה מטורפת, ואין צורך להאריך בתיאור זה.
לכן, אין לי ציפייה, וזה גם לא יהיה נכון, שבשנים התובעניות של הקמת משפחה וילודה, תשבנה כל הנשים בבית המדרש יומם וליל. אני גם מכירה בקיומה של תופעה נרחבת של לימוד נשי בשנת מדרשה שאחרי שירות ולאחר היציאה  לפנסיה. ועדיין: מה קורה בכל השנים שבין לבין?

אז מה אני רוצה? 
בחודש אלול שעבודתו היא "עבודת הרצון" ובירור מה חשוב לי בחיים ומה ברצוני לשנות בשנה הבאה, אני רוצה לקרוא  לחברותי ולעצמי להשקיע בכך מחשבה. לבדוק מה המקום שאני נותנת ללימוד תורה בחיי הבוגרים, גם לפני גיל הפרישה. הייתי רוצה להחיות את הגעגוע למתיקות של הלימוד ולתת לו ביטוי במקומות שאפשר. זה לא עניין של כמות. זה יכול להיות אחת לשבוע, לשבועיים, בשיעור או באופן עצמאי; כל אחת בהתאם ליכולותיה. שאיפתי היא שהקישור הזה ינכח בחיים שלנו כנשים הפועלות והלומדות בכל הקשר אחר.הייתי מבקשת שיינתן מקום ליציאה לשיעור תורה לפחות כמו ליציאה לחוג התעמלות או ציור. יש לדבר גם השלכה חינוכית לבנותנו ותלמידותנו.

אז נכון, באופן פורמלי אנחנו פטורות ממצוות לימוד תורה. ועדיין: במציאות בה אנו חובשות את ספסלי האקדמיה ונמצאות בכל מעגל ממעגלי התעסוקה והעשייה החברתית, לא נכון יהיה להזניח את תחום העיסוק התורני ולהכניסו ל"הקפאה עמוקה" לעשרות שנים. 

יפים לכאן דברי חכמתו של הרב עמיטל זצ"ל. על בסיס דרשה המובאת בספרי המצוטט בספר המצוות לרמב"ם: "ולעובדו- זה תלמוד", מרחיב הרב עמיטל: "מכאן שלדעת הרמב"ם תלמוד תורה הוא לא רק קיום של מצוות "ולמדתם את בניכם" , אלא גם מצווה של עבודת ה'. לאור זה נראה שגם נשים, הפטורות ממצוות תלמוד תורה, חייבות בזמננו בלימוד תורה מצד מצוות עבודת ה', שכן .. מרכיב מרכזי בקיום עבודת ה', במיוחד בזמננו, הוא על ידי תלמוד תורה שהוא עבודת ה' בשכל. הלימוד כחלק מהתפתחות רוחנית הוא משימה של כל עובד ה', גם כשאין חובת לימוד כמצווה פורמלית, ספציפית. 

בחרתי לשתף במחשבותיי אלו, ואשמח לשמוע כל רעיון או כיוון מחשבה.
 

 

הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה הנכנסת , אוניברסיטת בר אילן

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר