א.בית הדין קיבל את הטענה שהרב טל 'השתמש בטענות של 'רוח הקודש' כששכנע אישה נשואה להתגרש מבעלה ולהמתין לו בכדי להתחתן עימו. בית הדין גם יודע שהוא הבטיח לה שיוולד משניהם 'המשיח'.
האם זו רק שאלה של 'חזרה בתשובה' מקשר פסול עם אישה נשואה' או משהו המעיד על בעיה נפשית עמוקה הרבה יותר?
ב.בית הדין קבע שהרב טל 'לא נגע באישה אחרת מלבד אשתו' ובזה בעצם ביסס את קביעתו שהוא יכול להמשיך בראשות ישיבת 'תורת החיים'. האם איסור 'אונאת דברים' של מכירת אשליות לאישה נשואה שמביא אותה להתגרש מבעלה איננו די חמור בכדי למנוע ממנו להמשיך ולשמש ראש ישיבה,למרות 'שהוא לא נגע בה'?? האם הטענה שהוא 'עשה תשובה' די בה כדי לנקותו?האם גם במקרים אחרים תקבלו את הטענה 'עשיתי תשובה' בשאלות הנוגעות להנהגה רוחנית?
ג. לבית הדין הגיעו עוד עדויות רבות שאינן ניתנות לערעור, על שימוש בטענת 'רוח הקודש' בעצות לתלמידיו בנושאים אינטימיים ואישיים. האם דפוס פעולה זה איננו מעיד על בעיה עמוקה הרבה יותר מאשר הדיון הנקודתי במקרה החמור של האישה שבעצם 'פוצץ' את כל העניין?
ד. האם באמת אפשר לסמוך על אדם שטוען שיש לו 'רוח הקודש' במתן הדרכה לתלמידים ואפילו פסיקת הלכה,הרי 'נפש האדם אחת היא' ויש בה כוחות שונים שלא ניתן באמת להפריד בניהם.
אדם שחושב שיש לו 'רוח הקודש' איננו יכול באמת 'לכבוש נבואתו' כי אין עצה שהיא השכל או עצה שבאה מן הרגש או עצה הבאה מ'כח עליון'.
מאחר ואנשי 'תורת החיים' שמחו על הזיכוי שבית הדין נתן וראו ניצחון של הרב טל ,אני אשאל אותם - האם אדם ,גדול ככל שיהיה,המשתמש פעמים רבות בשיחות אישיות בטיעון שיש לו 'רוח הקודש' יכול באמת להמשיך ולהנהיג ישיבה ומוסדות חינוך? האם ניתן באמת לסמוך על עצותיו והדרכותיו?
בסופו של עניין,תפקידו של בית הדין במקרה זה היה בעל תוקף מבחינה ציבורית ולא מבחינה הלכתית או משפטית צרה.
אם שאלות אלו ואחרות הנשאלות ולפעמים גם מוטחות בפני בית הדין,ישארו ללא מענה,אזי יצא יאבד פסק הדין הזה בעיני רבים בציבור,את מטרתו.
דיינים נכבדים,ציבור רחב מחכה להבהרתכם ותגובתכם,כי הדיון כאן חורג מעבר לשאלה נקודתית בעניינו של הרב טל.