לפני כחצי שנה נהרג תלמידי היקר יהודה ביאדגה ז"ל מירי של שוטר לעברו. אז אמרו כי השוטר חש סכנה לחייו ולכן ירה בו. השבוע, שוב שמענו כי נער מהעדה האתיופית נהרג ע"י שוטר שחש סכנה לחייו.
איני עובד במח"ש ואיני יודע מה בדיוק היה שם. אך אני מרגיש צורך למחות ולומר בקול ברור: קול דמי אחי זועקים מן האדמה.
בכאב לב אני שואל את עצמי, איך הגענו לכך שלאחר כשלושים שנים מתום עליית יהודי אתיופיה עדיין היהודים שעלו משם נחשבים בעיני שאר העדות ובעיני עצמם כעולים. לצערנו, דבר זה מוביל לבעיות חברתיות לא פשוטות. קיים מתח בין העדה האתיופית למשטרת ישראל. נערים מהעדה האתיופית רואים שוטר ומיד נכנסים לחרדה ובורחים.
פעם סיפר לי אחד מבני הקהילה שכאשר ניידת משטרה עצרה לידו, מרוב פחד ובהלה ברח. השוטרים שראו זאת מיד רדפו אחריו והמשך הסיפור ידוע, הוא הוכנס לניידת ונחקר על לא עוול בכפו. איני בא להיות הבורר בין משטרת ישראל לעדה האתיופית, אך לצערי המקרים הללו קורים יותר מידי פעמים.
מדוע בארץ ישראל נער יהודי צריך לפחד מאחיו השוטר? הדבר צריך להיות הפוך. בארץ ישראל צריכים לאהוב אחד את השני ביתר שאת. במיוחד בדור הגאולה, אנו צריכים לקבל את אחינו מהעדות השונות, בסבר פנים ובאהבה גמורה.
וכך כתב מרן הרב קוק זצ"ל באגרת שי"א:
"ע"י מה שנחזק את הישוב ההולך ואור בע"ה, ויתרבו אחינו העולים לישב את ארץ הקודש, יצמח אור גאולה וישועה, וסוף כל המורדים והפושעים לשוב בתשובה שלמה מתוך אהבה ושמחה, ע"י שפע קדושת ארץ הקודש שתשפיע עליהם, ע"י סיוען של ת"ח עובדי ד' ואוהבי ישראל באמת שיתהלכו עמהם בנחת ואהבה".
התשובה השלימה כוללת שיבה של כלל אחינו ואחיותינו מהגולה. שיבה זו צריכה להיות מתוך אהבה ושמחה.
אני קורא למשטרת ישראל לחקור את האירוע היטב ובנוסף לנסות לחשוב כיצד אחים לא הופכים להיות אויבים וכיצד קהילת ביתא ישראל מקבלת מקום של כבוד בחברה ובמשטרת ישראל. בני קהילת ביתא ישראל מסרו נפשם כדי לעלות לארץ הקודש, לחמו בעוז ובגבורה במשך מאות שנים כנגד הנוצרים שפעלו להעבירם על דתם, וגם לאחר שנכנעו במלחמותיהם ורבים נאנסו להתנצר, לא ויתרו על קיום מצוות התורה.
על כן, צריכים אחינו היהודים העולים מארץ אתיופיה להיות רצויים ואהובים מאד, "כי בני איש אחד נחנו". אנו צריכים לעשות הכל כדי שדבר כזה לא יקרה שוב. מדינת ישראל חייבת להביא לכך שיהודי אתיופיה לא ירגישו כעולים, חייבת להיות תכנית לאומית אמיתית שתיבנה בכבוד הדדי בין מנהיגי ביתא ישראל לבין מנהיגי המדינה. תכנית זו תראה בצורה ברורה כי יהודי ביתא ישראל הם אחים אהובים, ואינם יותר עולים, אלא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.
הכותב הוא רב קהילת קרית משה רחובות וחבר אגוד רבני קהילות