הקיץ התחיל, ואיתו מתחילה ה'חגיגה' השנתית, שמשנה לשנה, בעזרת הון רב וסיוע תקשורתי, משתלטת יותר ויותר על השיח והופכת את הקיץ כולו לקיץ של להט"ב, בו צובע הדגל הצבעוני השחור את כל ערי ישראל, והכל בשם ה'זכויות' וה'שיוויון'.
אז מה באמת עומד מאחורי המערכת המשומנת והמתוזמרת הזו? זכויות? שיוויון? רצון לחיות את חיי? ממש לא.
הרי כבר מזמן שהלהט"ב לא סובלים מאפליה או מאלימות, להיפך, דווקא מי שמתנגד לפעילותם יחטוף התקפות ואלימות. אז מה כן?
ארגוני הלהט"ב משקיעים הון עתק וכוחות אדירים בשביל לשנות תפיסות עולם ולהשתלט על השיח הערכי. איפה מצאנו ארגון זכויות אדם שדורש שיתלו את הדגלים שלו? שמארגן מצעדים במרכזי הערים?
אכן, לא זכויות הפרט, לא רצון לחיות את חייהם ואף לא דרישה לשיוויון מובילה פה מישהו. אלא אג'נדה ברורה וממוקדת מטרה. אג'נדה לשינוי סדרי בראשית ולטשטוש כל הטבע והאנושיות.
אם משהו מעז להגיד שמשפחה זה אבא ואמא הוא מסית, אם רבה של ירושלים מעז לדרוש מראש העיר שלא יתלו הדגלים האלו - צריך לפטר אותו, וכן הלאה.
אל תתבלבלו, המלחמה פה אינה של דורשי זכויות מול אנשים דתיים. יש פה מלחמת תרבות וערכים, של כאלו שהחליטו שאבא הוא כבר לא אבא, ואמא היא כבר לא אמא, שגבר כבר לא צריך להיות גבר ואישה לא אישה, ומשפחה? מה זה בכלל.
זה מגיע כבר עד מירב מיכאלי שלא התביישה להמליץ להוציא ילדים ממשפחותיהם, לשינוי הזוי בטפסים של צה"ל, בגלל קומץ, שמנסה להחליט לכולנו ולחטוף לנו את הערכים.
אז בתחילת הקיץ הזה חשוב שנזכור טוב, אף אחד שם לא באמת מתעניין בזכויות הפרט ובשיוויון. לא נקנה את הדיבורים על רגישות ודאגה לאחר. אנחנו אוהבים כל אחד, ורוצים לעזור לכל אחד, וגם לא מתערבים לאף אחד בבית שלו.
ודווקא בגלל זה - לא נהיה מוכנים לשתף פעולה עם השיח הצבוע של ארגוני הלהט"ב, לא ניתן לקיצוניים לשנות את ערכי חיינו, לא ניתן לפרומיל מהאוכלוסיה שמונע מאג'נדות זרות להחדיר לנו לרחוב את העיוותים האלו וולשנות לנו בכח את עולם הערכים הנורמלי שלנו. יחד נעבור את הקיץ בשלום!