פרסום וביוש מטריד מינית שנים ארוכות לאחר הפגיעה , אסור על פי ההלכה והדרך הנכונה היא תלונה בפני רשויות החוק. כך קובע הרב יהודה זולדן במאמר שיפורסם בקרוב בכרך החדש (ל"ט) של השנתון תחומין מבית מכון צומת.
הרב זולדן כותב כי פרסום שמו של פוגע באמצעי התקשורת וברשתות, בדרך כלל בהפתעה ולאחר שעבר זמן רב מאז הפגיעה, וכשיש אמון מלא, גיבוי, תמיכה והזדהות מידית עם הנפגעת מצדם של המשתמשים באותם כלי תקשורת ורשתות, מבלי שבדקו וביררו את טיב הטענות והתלונות מהצד השני - אסור על פי ההלכה. זאת למרות ההזדהות הרבה עם מי שבטוחה שהוטרדה ונפגעה, ונושאת במשך זמן רב את העלבון והפגיעה הנפשית ולא היו לה כוחות בעבר להתמודד ולצאת נגד הפוגע מסיבות שונות, ולמרות הרצון למנוע תופעות דומות שמתרחשות בהווה וצפוי שיתרחשו בעתיד.
לדבריו "הדרך הנכונה היא לפנות למערכת משפטית שיש לה כוח וסמכות, וגם יש לה ניסיון מקצועי לברר באופן עניני את האמת ועם מי הצדק. התחושה של מתלוננות שבמערכת המשפט והמשטרה יש המזלזלים בטענותיהן ולכן הן נמנעות מלפנות, דורשת תיקון משמעותי, ויש להקים צוותים שיתמחו בחקירה ובבירור טענות מסוג זה במקצועיות, ביעילות ובדיסקרטיות המתאימה. אך גם אם אין עדיין דרך להוכיח הטענות על הטרדה, אין הצדקה הלכתית ומשפטית לפרסם ולפגוע באדם אחר."
הרב זולדן טוען כי הלכות לשון הרע והוצאת שם רע הן לא מסתור לפוגעים ומטרידים, והן לא נועדו לחפות על עושי עוולה. אך יש כללים באיזה מצב מותר לפרסם על מעשיו של פלוני, ובאיזה מצב אסור. לא הכול מותר גם אם יש כוונה חיובית שעומדת מאחורי הרצון לספר ולפרסם.
"ברור לגמרי וללא עוררין שצריך להפסיק לחלוטין את תופעת ההטרדות והאלימות, המינית והמילולית, וכל תופעה שלילית אחרת. נדרש לפעול באופן חיובי ליצירת אקלים חברתי, מכבד ומוסרי, צנוע וענייני במקומות עבודה, במסגרות לימודיות, ובכל מקום אחר ברשות הרבים. זהו תהליך חברתי ארוך ואיטי, שייעודו הוא חינוך למידות טובות והגונות, לנורמות של שיח מכבד וענייני בין נשים לגברים שעובדים ונמצאים ביחד, ובאופן כללי להתרגל לכבד כל אדם באשר הוא. ללמוד וללמד איך להתגבר על יצרים, איך לבלום ואיך לנווט את הכוחות למקומות חיוביים, וגם לעורר את רשויות החוק לאכוף ולהעניש את מי שפוגע ומטריד, ובמיוחד את אותם שעושים זאת כנורמה מקובלת ובאופן קבוע. אך לא נאבקים בהתנהגות שלילית באמצעות התנהגות שלילית אחרת" לדברי הרב זולדן, במקרים של תלונות שקר ועלילה , על פי ההלכה, על המתלוננות להענש.