ש: אחרי שריפת הקתדרלה בפריז, שוב מתעוררת שאלת יחסנו אל הנוצרים. האם אנו שמחים על מה שקרה שם?
ת: לא. אינינו ששים על צרותיהם של אחרים, אינינו מוחאים כפים על שריפת כנסיות, ואינינו שונאים נוצרים. ודאי שהיהדות מאוד רחוקה מן הנצרות, אבל אינינו שונאים נוצרים.
ש: אז נשאל להיפך, האם הנוצרים שונאים אותנו או האם חל שינוי אחרי השואה?
ת: זה תלוי. לא כולם באותה דעה. בליגה נגד השמצה, Anti-Defamation League, חקרו את הנושא. שאלו אחת עשרה שאלות אנטישמיות: מי שעונה לכל האחת עשרה מוגדר כאנטישמי, מי שלא עונה לאף אחת מוגדר כלא-אנטישמי, אוהב יהודים, ומי שעונה לחלקם, מוגדר באמצע.
ש: אם כן, מה התוצאות?
ת: מתוך שני מיליארד נוצרים, רבע אנטישמים, רבע לא אנטישמים, חצי באמצע.
ש: זו בשורה טובה. יש חצי מיליארד נוצרים לא אנטישמים!
ת: כן. וחלק מהם גם אוהבים את עם ישראל, ואת ארץ ישראל ואת מדינת ישראל ,וגם לוחמים בעדנו בזירה הפוליטית נגד אויבינו, כגון למען הכרת ירושלים כבירה נצחית שלנו והעברת הקונסוליה שלהם לשם. מדובר בנוצרים הקונסרבטיבים האוונגליסטים.
ש: ועלינו לשתף פעולה איתם?!
ת: כן. כך זה בפוליטיקה, כמו במסחר. אנחנו חייבים לחזק בצורה מירבית את היחסים הבינלאומיים שלנו. אינינו יכולים להיות מדינה אוטרקית, מבודדת. פוליטיקה היא כמו מסחר. צריך קשרים.
ש: אבל אולי הם מיסיורים?
ת: ודאי חלק הינם מיסיורנים, ויש מאוד להיזהר מהם. אך לא כולם מיסיורנים.
ש: ואולי אלה שתוכמים בנו יכולים להפוך לשונאינו מחר?
ת: נכון. יש להיזהר. חשדהו וכבדהו. ובינתיים כבדהו. למד מדברי הניצ"ב על פגישת יעקב ועשיו. זו חובתנו להשתדל במה שאנו יכולים לטובת מדינתנו ובטחונה. זה פיקוח נפש.
ש: ובסיכום?
ת: נמשיך להתפלל על תיקון עולם במלכות שדי.
ראיין: הרב מרדכי ציון