היום מעל 1300 ימים לספירת העוצר של הדר גולדין, אורון שאול ואברה מנגיסטו, שהם 45 חודשים , שהם כמעט 4 שנים , שהם עצב אחד גדול.
בספר ויקרא מתוארת ספירה אחרת - ספירת העומר המונה את הימים מפסח ועד שבועות: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה – שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה".
בכלל לעם היהודי יש עניין גדול עם מספרים - עשרת המכות, תרי"ג מצוות, שמונה ימי מילה, ימי פז"ם אחד אלוהינו ועוד.
יש הרבה הסברים לספירת העומר - המשותף לכולם הוא חשיבות חג השבועות החג בו ניתנה לנו התורה. כי כשיש לך מאורע חשוב אתה סופר את הימים והשעות לקראתו. אתה מתכונן אליו, מתלבש, חושש, מתרגש.
"מוטב אלו באת בשעה שבאת אתמול” אמר השועל “אם תבוא בארבע אחרי הצהרים, למשל, אתחיל לשמוח כבר בשלוש. כך שתקרב השעה כן תגדל שמחתי. בארבע כבר אתרגש ואדאג. אגלה את מחיר האושר! אבל אם תבוא כל פעם בשעה אחרת אף פעם לא אדע באיזו שעה להכין את לבי... אנחנו זקוקים לטקסים". (מתוך ‘הנסיך הקטן’ אנטואן דה סנט אכזיפרי)
כולנו זקוקים לטקסים, להריון ולחכיון - והספירה הכאילו פשוטה הזו צובעת לנו את ימי ההמתנה האפורים עד שמגיע המישהו או המשהו הזה לו חיכינו. אבל מה קורה כשקו הסיום מתרחק ולא נראה באופק? מה קורה כשאתה סופר עד 10 ו100 ו1000 ושום דבר לא קורה?
אני כותבת את המילים האלה והלב שלי נצבט כשאני חושבת על הדר גולדין, אורון שאול ואברה מנגיסטו, שאצלם ואצל בני משפחותיהם הספירה נמשכת ונמשכת בלי תאריך יעד, בלי קו סיום ובלי קצה. אורון, הדר ואברה שאצלם השמש נָדַמה בין עזה לרפיח ועדיין לא זרחה.
אני לא פוליטיקאית וכנראה גם לא אהיה בגלגול הזה. אין לי משנה סדורה בנוגע למהלכים פוליטיים, למתווה שחרור זה או אחר. אני בסך הכל אמא לחייל שמאמינה במנהיגי המדינה והצבא שיגנו וישמרו על אזרחי מדינת ישראל ועל חייליה בכל עת.
והפסוק בספר ישעיהו צועק בי את המילים: "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם". יש מישהו רעב? פרוס לו את לחמך
אתה רואה עוול? אל תפנה את מבטך - אל תשתוק למולו - אל תתעלם
הדר אורון ואברה הם אחינו הנתונים בצרה ובשביה ואין לנו זכות להחריש ולעבור לסדר היום. לא רק למנהיגים יש כוח ויכולת השפעה - גם לנו יש את היכולת והאחריות לשנות מהלכים: במילה, בתרומה, בכתיבה והגברת מודעות ובכל מה שיסייע להשיב את אחינו. עד שיבוא שקט אל משפחות גולדין שאול ומנגיסטו והאמהות ימנעו קולן מבכי עד שישובו הבנים לגבולם - גבולנו!
הכותבת היא זמרת יוצרת ופייטנית, מגישה בטלוויזיה וברדיו
קראו את כל הטורים שנכתבו על ידי נשות הציונות הדתית למען שלושת החטופים
ליאת יצחקיצילום: באדיבות המצולמת