אתמול פירסמה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה את המלצתה לבטל עד גיל 40 את חובת ההפרשה של העובדים השכירים לפנסיה, במטרה להגדיל את שכרם הפנוי בשנים שבהן הלחץ הכלכלי גדול במיוחד. אפשר להבין את הכוונה שמאחורי ההצעה. היא אמורה לשרת עובדים ועובדות צעירים שעבורם כל תוספת לשכר הנטו יכולה להקל.
אנו פוגשים לא מעט צעירים וצעירות עובדים, ודווקא משום שאנחנו רואים מקרוב את ההשלכות של החלטות כלכליות, אנחנו מרגישים חובה להתריע: המהלך, כפי שהוצע, עלול לפגוע בעתיד הפנסיוני של דור שלם.
חשוב לדייק: ההצעה אינה מבטלת את כל ההפקדות לפנסיה. לפי המתווה שפורסם, המעסיקים ימשיכו להפקיד את חלקם, ואילו עובדים עד גיל 40 לא יחויבו להפקיד את חלקם, 6% מהשכר, אלא אם יבחרו לעשות זאת. העובדים ימשיכו להיות מבוטחים ומגיל 40 חובת ההפקדה המלאה אמורה להתחדש. המשמעות היא תוספת של מאות שקלים לשכר הפנוי היום, אך גם חיסכון קטן יותר בעתיד.
ברירת המחדל היא אחד הכלים החזקים ביותר בעיצוב ההתנהגות הכלכלית שלנו, גם בלי שנהיה מודעים לכך. מאז שנכנס לתוקף צו פנסיית חובה ב־2008, הורחב משמעותית מספר העובדים בישראל החוסכים לפנסיה.
אם ברירת המחדל תתהפך, כך שעד גיל 40 ההפרשה של העובד תהיה תלויה בבחירה פעילה, עובדים רבים עלולים שלא לבחור להפקיד בשנים האלה. לא בהכרח משום שהחליטו לוותר על הפנסיה, אלא משום שרובנו נוטים להישאר עם ברירת המחדל שנקבעה עבורנו.
התוצאה לא תהיה רק גמישות כלכלית בהווה, אלא גם פער בחיסכון העתידי. הפער עלול להיות גדול במיוחד בקרב מי שפחות חשופים למידע פיננסי ולמשמעות ארוכת הטווח של הפסקת ההפקדות, דווקא האוכלוסייה הזקוקה יותר להגנה.
בדקנו את המספרים באמצעות דוגמה מציאותית: עובד או עובדת המשתכרים בממוצע כ־8,434 ₪ בחודש בעשור הראשון לעבודתם, בגילאים 20-29, וכ־15,684 ₪ בחודש בעשור השני, בגילאים 30-39.
ויתור על הפרשת העובד או העובדת, בשיעור של 6% מהשכר, פירושו שכ־174,000 ₪ לא יופקדו כלל במהלך שני העשורים האלה. בחישוב המבוסס על תשואה שנתית ממוצעת של כ־4.5%, ולפני ניכוי דמי ניהול, הסכום שהיה יכול להצטבר מההפקדות האלה עד גיל 40 מגיע לכ־260,000 ₪.
מתוך הסכום הזה, כ־174,000 ₪ הם ההפקדות עצמן, וכ־86,000 ₪ נוספים הם התשואה המצטברת שהכסף היה עשוי להניב. וזהו ההפסד בגיל 40 בלבד, עוד לפני שמחשבים את התשואה שהסכום הזה יכול היה להמשיך לצבור עד גיל הפרישה.
נכון, ביטול ההפקדה יגדיל את השכר הפנוי של העובדים הצעירים. על פי פרסום ההצעה, מדובר בתוספת ממוצעת של כ־500 ₪ בחודש. אולם חשוב לזכור שהתוספת לנטו אינה בהכרח שווה למלוא 6% מהשכר, בין היתר משום שהפקדה לפנסיה עשויה להקנות לעובד הטבת מס. את ההקלה המיידית צריך לבחון לצד המחיר המצטבר שלה בעתיד.
יש מי שחושבים: "במקום להפקיד לפנסיה, אקח את הכסף ואשקיע אותו בעצמי". הכוונה אולי טובה, אבל השקעה עצמאית אינה תחליף מלא לחיסכון הפנסיוני.
בקרן פנסיה, הכסף שנשאר בקרן ממשיך להיות מושקע ולצבור תשואה, בלי שמנוכה ממנו מס רווחי הון בכל מימוש שמבצעת הקרן. גם ההפקדות עצמן עשויות להקנות הטבות מס, ובגיל הפרישה חלק מהקצבה עשוי להיות פטור ממס, בהתאם לתנאים ולתקרה הקבועה בחוק.
בחשבון השקעות רגיל, לעומת זאת, משלמים בדרך כלל מס רווחי הון בשיעור של 25% בעת מכירת השקעה ברווח. ייתכן חיוב במס גם בעת קבלת ריבית או דיבידנד, בהתאם לסוג ההשקעה. לאורך זמן, תשלומי המס האלה עלולים להקטין את הסכום שנשאר מושקע וממשיך לצבור תשואה.
קופת גמל להשקעה מאפשרת לדחות את תשלום המס כל עוד הכסף נשאר בקופה, ולעבור בין מסלולי השקעה בלי לשלם מס בכל מעבר. עם זאת, משיכה חד־פעמית מהקופה חייבת בדרך כלל במס על הרווחים. הפטור ממס ניתן, בכפוף לתנאים, למי שמגיל 60 מושך את הכסף כקצבה חודשית.
ויש עוד הבדל חשוב, שאינו קשור למס: קרן פנסיה אינה רק תוכנית חיסכון. היא כוללת גם כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה וקצבה לשאירים במקרה של פטירה, בכפוף לתנאי הקרן. חשבון השקעות רגיל וקופת גמל להשקעה אינם מעניקים את ההגנות האלה.
לכן השקעה עצמאית יכולה להיות תוספת טובה לחיסכון הפנסיוני, אבל היא אינה בהכרח תחליף לקרן הפנסיה.
אז מה כן אפשר לעשות?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
הדרך הנכונה אינה להפוך את אי-ההפקדה לברירת המחדל, אלא לשמור על החיסכון וליצור מענה ממוקד למי שבאמת זקוקים להקלה.
אפשר לעשות זאת בכמה דרכים: לשמור על ההפרשה לפנסיה כברירת המחדל, ולאפשר הפסקה מודעת, מוגבלת בזמן, למי שנמצאים בתקופה של קושי כלכלי ממשי. לחובה לוות כל החלטה על הפסקת ההפקדות בהסבר נגיש וברור על השפעתה הצפויה על החיסכון ועל הקצבה העתידית. לקבוע שהפסקת ההפקדות תסתיים באופן אוטומטי לאחר פרק זמן מוגדר, אלא אם העובד או העובדת יבקשו להאריך אותה. כמו כן, צריך לאפשר חזרה פשוטה ומהירה להפקדות, באמצעות תזכורות והצטרפות מחדש בלחיצת כפתור.
לא כדאי להפוך את הוויתור על החיסכון לברירת המחדל, אלא חשוב לוודא שהחיסכון נשמר גם עבור צעירים שרוצים לדאוג לעתידם, אבל כמו כולנו, לא תמיד מצליחים להפוך רצון טוב לפעולה.
שרון לוין היא מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים