אני לא מצביע ליאיר גולן ואין לי שום כוונה לשים בקלפי את הפתק של מפלגת "הדמוקרטים". גם אם תוקם פה בסופו של דבר אותה "ממשלת אחדות" שנתניהו כל כך אוהב לדבר עליה לאחרונה, אני ממש לא חושב שגולן צריך להיות חלק ממנה. יש מספיק סיבות ענייניות ואידיאולוגיות להתנגד לדרכו של גולן ולתקוף אותו ציבורית ופוליטית, אבל יש קו אדום אחד שאסור לנו, כחברה, לחצות.
האמירה של שרה נתניהו לא הייתה פליטת פה
האמירה של שרה נתניהו, שרמזה כי גולן כביכול "ידע משהו" לקראת 7 באוקטובר רק כי מיהר להתלבש ולצאת לשטח, היא לא סתם עוד אמירה אומללה בריאיון טלוויזיוני. עכשיו אנחנו כבר יודעים שזו לא הייתה פליטת פה. כפי שחשף אבישי גרינצייג, הריאיון אמנם שווק כ"אישי ולא פוליטי", אך בפועל התלווה אליו יועץ הקמפיין של הליכוד, טופז לוק. יותר מזה - הליכוד דרש וקיבל מערוץ 14 את חומרי הגלם המלאים לפני השידור. המשמעות: האמירה על יאיר גולן נבדקה, אושרה וקיבלה אור ירוק כחלק מקמפיין מתוכנן.
אוהבים אוכל טוב? הצטרפו עכשיו לקבוצת הוואטסאפ שלנו
ולקראת המסר הזה הם גם התכוננו. רגע לפני הריאיון, התנהל בתוכנית "הפטריוטים" דיון שלם על תיאוריות קונספירציה ו"בגידה". המהלך הזה מהונדס מתחילתו ועד סופו, והוא מתחבר בדיוק לדיווח של דפנה ליאל: גורם בליכוד הודה שהאמירה אינה מקרית, וישנה החלטה מודעת להפיץ תיאוריות קונספירציה עד הבחירות, במטרה להרחיק את נתניהו מהטבח בכל מחיר. את ניצני הקמפיין הזה ראינו גם כשאמש נתניהו בעצמו טען באינסטגרם שקציני צה"ל לא עדכנו אותו בכוונה לפני הטבח, כי ידעו שימנע אותו (למרות שהמידע כן עבר, גם אם סמוך לתחילת המתקפה).
כשהמסר יוצא בצורה כל כך מחושבת מלמעלה, המערכת מתיישרת. לא פלא שראינו את שר התקשורת שלמה קרעי קופץ מיד על העגלה ומהדהד את הרעל הזה בעצמו. ככה בדיוק מנרמלים טירוף. ככה לוקחים איש שיצא מהבית שלו בבוקר שמחת תורה, לבש מדים מיוזמתו, נסע ללב התופת וחילץ אנשים תחת אש כשהמדינה שלנו הייתה בשיתוק מוחלט - והופכים אותו לחשוד בקנוניה נגד המדינה.

זה לא מאבק פוליטי לגיטימי, זו עלילת דם וקמפיין בחירות שמתבסס על החרבת השרידים האחרונים של האמון הציבורי. מותר וצריך להתווכח עם יאיר גולן. אפשר לתעב את האמירות שלו. אבל לרמוז שהוא היה שותף לקנוניה סביב 7 באוקטובר? להפוך את קציני צה"ל לבוגדים שמסתירים מידע מכוון מראש הממשלה כדי לאפשר טבח?
זה שפל שאי אפשר להשלים איתו. גם מי שלא בוחר ביאיר גולן צריך לעמוד ולומר: עד כאן. לא בונים שלטון על עלילות כזב, ולא מקדמים "אחדות" על גבם של אלו שחירפו את נפשם. זה כבר מזמן לא עניין פוליטי, זה עניין של שפיות בסיסית שעוד נשארה לנו לשמור עליה.
הכותב הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה, מנהל שותף במחלקת יחסי הציבור בקבוצת התקשורת אשדיר.