בתוך הסערה סביב טקסי פגיעות מיניות בקהילה, כולם מבקשים סדר ותשובות בהירות, רבים מרגישים צורך להביע דעה.
החברה שלנו כבר הפנימה כי קיימות בתוכה פגיעות מיניות קשות. אנשים טובים ומכובדים יכולים לפגוע, גם בתוך משפחות טובות. אלו הם שינויים חשובים אך לא די בהם.
עד כמה עלינו להאמין?
האמון הוא מרכיב קריטי לתיקון ולריפוי: לתפיסת הפוגעים, לתיקוף הנפגעים, להסדרה קהילתית. סיפורים רבים שנשמעו דמיוניים, הוכחו כנכונים. מה בנוגע לתעתועי הזיכרון שיוצרת הטראומה המורכבת?
מהו תפקידה של הקהילה, של החברה?
בית דינה הוא ארגון העוסק במקומה של הקהילה בהתמודדות עם פגיעה מינית. זהו מסע למידה מאתגר המחייב רכישת כלים ושפות ישנים וחדשים.
העמדה הבסיסית בבית דינה היא של אמון ולא של חשדנות. נדירות הנשים הבוחרות להיכנס לתוך עלילה שתגבה מהן מחיר יקר. היחס לפגיעות מיניות בהיסטוריה רצוף באי אמון, השתקה, ניצול כוח וייחוס של שיגעון למעיזים להעיד על פגיעתם, מה שהכפיל את גודל ההתמודדות. הישרת מבט מאמין ומתקף משמעותית בתהליך ההחלמה מפגיעה. לסביבה ולקהילה יש אחריות על מה שקורה בתוכה, זו אחריות יהודית מוכרת. הטראומה המינית מאופיינת בקושי לתארה במילים. הזיכרון הטראומטי הוא קטוע ולא רציף, חלקי ומתפתח. כל זה מוכר מעולם הפגיעות המיניות, בכלל.
במהלך השנה האחרונה שותפנו בבית דינה בשלוש עדויות קשות ומפורטות על פגיעות טקסיות. הראש והלב מסרבים להאמין לאימה כזו, בפגיעות טקסיות הפגיעה המינית היא רק חלק מהאלימות הקשה. בחירתנו בעמדה מאמינה היא מורכבת ועומדת למבחן בעדויות אלו. הערכתנו שחלק מן הפרטים לא יוכל להיבחן במבחן אובייקטיבי. אבל גם אם רק חלק מהתיאורים הנוראיים בעשרות הפניות שהגיעו לקו הסיוע הייעודי לכך יאומתו, הרי זה נורא.
מדובר בפגיעות בסדיזם קיצוני הכולל גם פגיעה מינית, לרוב בילדות, תוך פגיעה במבנים בסיסיים של האישיות. בעדויות רבות מתואר שימוש בחומרים משני תודעה במטרה לשליטה בקרבן.
הסבל כולל אכזבה ושבר מן הסביבה שלא נכחה, לא הגנה ולא האמינה. בוגדנותם של אנשי הסמכות, התורה והמוסר,נחווית כאונס נוסף ואלים. פגיעה רוחנית מבעלי סמכות גם היא נצרבת בגוף ובנפש.
מה מוטל עלינו כחברה?
עלינו להגביר חינוך למוגנות, לתמוך בנפגעים ללא תנאי, להאמין כי נפגעו גם אם לא כל פרט מאומת.
עלינו ללחוץ על הרשויות לכנס גופי טיפול ומשפט שיבחנו ויגיעו למענים מיטביים.
בכל תחום יש מומחים ובעלי ניסיון. דרושה צניעותם של מי שבחרו לעסוק בתחומים אחרים כמו הלכה, פילוסופיה ומדע. תחום הפגיעות המיניות מחייב ידע אינטגרטיבי המבוסס על תיאוריה וניסיון. מחוייבת שפה הקשורה לגוף ולנפש, למיניות ומוגנות, לטראומה וקהילה. נחוצה הבנה כיצד כוחות ושליטה קשורים בכל אלה. כאשר על הפרק עומדות שאלות הקשורות לדיני נפשות, אמרו חכמינו שחיים ומוות תלויים ביד הלשון. השמעת קול קיצוני היא חסרת אחריות, בין אם הוא מנוסח כ "אין פגיעות טקסיות" ובין אם היא קביעה חד משמעית על זהות הפוגעים.
כמו במשפחה, כמו בקהילה, כך בחברתנו המורחבת: נפגעים קשובים לתגובתינו. האם יאמינו לנו אם נספר את סיפורנו? האם יפקפקו, האם יסיטו מבט?
גם פוגעים בוחנים את תגובותינו.
הסיפור שעולה לכותרות בוחן את יכולתה של חברה לפעול ביושר מול סיפורי פגיעה בשיגרה. לדרוש אמת וצדק ולא חלילה לצופף שורות ולתמוך בפוגעים.
את קולכם הנחרץ אנא הפנו למי שזקוקים לו סביבכם. סיפורים שהושתקו, משפחות נפגעים שעזבו את הישוב, בעלי כוח שקיבלו שליחות ציבור בבי"כ. פה דרושה חברה קשובה ונחרצת.
הרבנית כרמית פיינטוך ונעמה פלסר מייסדות ועומדות בראש 'בית דינה', עמותה העוסקת בתפקיד הקהילה בהקשר הפגיעה המינית.