יש כל כך הרבה דברים שאפשר לכתוב עליהם בשבוע האחרון שעבר על עם ישראל, וכלל בתוכו תקיפה באיראן על רקע חג הפורים. ההקשרים ההיסטוריים כבר נעשו, התקוות לבקר בטהרן כבר נכתבו, אבל אולי נכון להתמקד בסרטון אחד קטן שהתפוצץ ברשת, ומזכיר לנו בסופו של דבר את הבעיה הכי גדולה של העם שלנו.
משפחה מפתח תקווה הפכה למיליציית בסיג'
במהלך החג העלתה משפחת סיגאווי מפתח תקווה סרטון לטיקטוק שהפך במהירות לוויראלי. בסרטון נראים בני המשפחה לבושים חולצות וכובעים כתומים שעליהם הכיתוב "FCK קפלן". הם מניפים אצבעות משולשות, וברגע השיא של הסרטון - לצלילי השיר "ביבי מלך ישראל" - אב המשפחה מסתובב וחושף על גבו את הכיתוב "מתו הנכדים".
זמן קצר לאחר פרסום הסרטון החלה להתפתח סביבו סערה ברשת. חלק מהמבקרים פירשו את השילוב בין הצבע הכתום - המזוהה עם משפחת ביבס הי"ד - לבין הכיתוב הפוליטי והמשפט "מתו הנכדים" כמעין לעג לקורבנות טבח 7 באוקטובר. דמויות ציבוריות כמו יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן ואחת ממובילות המחאה נגד הממשלה, שקמה ברסלר, כינו את הסרטון "זוועה" ו"לעג לשכול", ואף נשמעו קריאות לחקירת המשפחה במשטרה. היו גם מי שהשוו את בני המשפחה למיליציות הבסיג' של משמרות המהפכה באיראן.
הפסקנו להקשיב
אלא שהמשפחה עצמה הסבירה כי התחפשה לפעיל הימין מרדכי דוד - ומכאן גם הצבע הכתום המזוהה עמו והכיתוב הפרובוקטיבי איתו הוא מסתובב. עוד ציינו במשפחה כי הכיתוב "מתו הנכדים" מתייחס לנכדיו של המן הרשע - חמינאי ומשטר הטרור באיראן - וכי המשפחה חוותה שכול בעצמה ואיבדה חברים ב 7 באוקטובר. אפשר בהחלט להתווכח על הטעם שבבחירה בתחפושת כזו או על הסגנון של הסרטון, אבל כדי להגיע מהמקום הזה לטענה שמדובר בלעג לקורבנות הטבח נדרשת קפיצה פרשנית גדולה למדי.
וזו אולי הנקודה המטרידה באמת בסיפור הזה. בעידן הרשתות החברתיות כל סרטון, תמונה או אמירה הופכים בתוך דקות לחומר גלם למאבק פוליטי. פרשנויות מוקצנות מתפשטות במהירות, והאשמות חמורות - כמו ביזוי שכול - נזרקות לחלל האוויר בלי רצון להקשיב בכלל למה הייתה הכוונה המקורית, תוך ייחוס כוונה אחרת - נוראה הרבה יותר - שמתכתבת עם האינטרס הפוליטי.
כך נראית פוליטיקה צינית
ייתכן מאוד שהסרטון של משפחת סיגאווי אינו מופת של טעם טוב. אבל הבעיה האמיתית אינה הסרטון עצמו, אלא המהירות שבה הוא הפך לזירת קרב פוליטית. בתוך זמן קצר משפחה מפתח תקווה שרצתה לצלם סרטון לפורים הופכת למשמרות המהפכה, והאשמות חמורות כמו לעג לשכול נזרקות לחלל האוויר בקלות בלתי נסבלת.
כך בדיוק נראית פוליטיקה צינית - כזו שלא מהססת להשתמש אפילו בזיכרון של נרצחי 7 באוקטובר כדי לגרוף עוד כמה לייקים, עוד כותרת ועוד נקודה במאבק שלה, גם בזמן מלחמה. מי שבאמת צריך לתת כאן דין וחשבון הם לא בני המשפחה מפתח תקווה, אלא אותם אנשי ציבור ומובילי מחאה שבחרו להפיץ עלילה מופרכת במקום לגלות אחריות.