אודיה הייתה שומעת אותו בתיכון. עכשיו הוא חוזר

יש אנשים שהשם נתנאל ששון מזכיר להם נשכחות. אחת מהן היא אודיה, אודיה אזולאי, אולי הזמרת הכי חמה בתעשייה. בראיון שנתנה ליסמין ישבי סיפרה אודיה על ימי התיכון בהם האזינה לנתנאל ששון. היא עשתה את זה בחצי התנצלות. "סביר להניח שאת לא מכירה אפילו", אמרה אודיה. ישבי, בכירה בגלגלצ ועורכת המוזיקה הראשית לשעבר, הנהנה במבוכה. "לא מכירה".

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאכולל מועמד לשיר השנה: הרבנים כובשים את המוזיקה הישראלית

  12/09/25 08:32

עלייה, דעיכה, חזרה

בתחילת העשור הקודם ששון חרך את יוטיוב עם קאברים לשירים של - תאמינו או לא - זמרי יוטיוב אחרים. הוא היה אז לפני גיל 20, וניסה גם לפרוץ גם עם שירים מקוריים. מתישהו הקריירה דעכה, עד שלפני כמה חודשים הוא חזר לקדמת הבמה עם EP חדש בשם "30". למי שפרץ לפני גיל 18 יש אישיו עם מספרים.

המיני-אלבום הזה כולל ארבעה שירים סך הכל, כשאני ארצה להתמקד בשיר שנתן לו את שמו: "30". השיר הוא מעין חשבון נפש של גיל 30, חשבון נפש מול אלוהים: מכרתי את עצמי, ריקנות גדולה, עבד של שמות, שכחתי מי אתה. ואז מהפך: אבא תודה על הכל, תודה גם על חיים עם חלומות במגירה. אחד מרגעי השיא בשיר הוא קטע מתוך שיעור של הרב יגאל כהן שמדבר על הכרת הטוב גם בתוך החושך.

השיר נכתב, הולחן והופק על ידי ששון עצמו, ניגוד מוחלט לקאברים איתם הוא פרץ לתודעה. נתנאל ששון נחשף בשיר הזה בטוטאליות, ונדמה שהמהלך הזה מציב אותו כחלוץ בכל הנוגע למוזיקה הים-תיכונית בישראל. מעטים הזמרים בז'אנר שכותבים לעצמם, מעטים עוד יותר אלה שמעבדים ומפיקים לעצמם, וכנראה שיש בפרטים האלה משהו מעבר לציון עובדות יבשות. ששון מניח את עצמו על השולחן באופן הכי חשוף שיכול להיות.

כשאמינם נכנס לתמונה

כמו אודיה, הרבה מהזמרים שמגיעים לכזו רמה של חשיפה בטקסטים שלהם הכניסו טוויסט גם בעולם המוזיקלי. אודיה עם ראפ, פאר טסי עם שלמה ארציות מסוימת (אין לי שם יותר טוב לזה). מי שנשאר בגבולות הז'אנר גם מקבל על עצמו סוג של מרחק מהטקסט: אפשר קצת אלמנטים ביוגרפיים, רמיזות לחיים האישיים, אבל לא שיר שמספר סיפור אישי במובן הכי ברור שיכול להיות.

אני רק יכול לשער מה אודיה לקחה ממנו, מה שבטוח שהיא התאימה את זה לאישיות שלה ולמוזיקה שהיא רוצה להביא. באותה שיחה עם ישבי היא הזכירה גם את אמינם. אודיה מדלגת בקלילות בין ז'אנרים מוזיקליים ועושה ככל העולה על רוחה, ששון בחר אחרת: הוא בים תיכוני, ושם הוא מביא שפה אחרת שכמעט ואין בנמצא.