או שתהיו בליכוד, או שתתחילו לדאוג

1. בזמן שכל המצלמות היו מופנות לבימת מליאת הכנסת לנאום נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, סערה שלמה התרחשה דווקא בחלק האחורי של האולם. בעוד משפחות חטופים וחללים נותרו מחוץ למליאת הכנסת, מי שדווקא כן זכו למקומות המכובדים היו מקורבי הליכוד, בהם אחיו של הנשיא קצב, ראשי ערים מהמפלגה, ובעלי הון המעורבבים במפלגת השלטון כמו הזוג פאליק, פוקדים ועוד. מי שהיה אחראי על הסלקציה היה לא אחר מיו"ר הכנסת אמיר אוחנה ממפלגת הליכוד, שהיה אמון על הטקס.

2. בשונה מהנשיא טראמפ אותו הזמין היו"ר אוחנה תחת הכינוי "הוד מעלתו", מי שלא הוזמנו הם נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, והיועמ"שית גלי בהרב מיארה. מבלי להיכנס לטיעונים הפוליטיים מי רמס את מי קודם - הממלכתיות נרמסה ללא עוררין, וזאת תחת האחריות של ח"כ אוחנה.

ניסיון דיפלומטי אין, תמיכה בנתניהו יש

3. שר החוץ גדעון סער, שהתמזג לא מזמן עם מפלגת הליכוד, הודיע ביום רביעי השבוע על המלצתו למנות את עו"ד פנינת ינאי לשגרירת ישראל ביוון. ההמלצה למינוי נומקה בטענות מקצועיות למרות חוסר ניסיונה הדיפלומטי, אך אי אפשר להתעלם מכך שבין היתר בתפקידה כעו"ד עסקה גם בתיק 4000 של נתניהו, והתבטאה לא מעט על כך שהתיק תפור. בנוסף, קראה "להכין שלטים ולפנות יום" על מנת להגיע ולתמוך בנתניהו בבית המשפט השבוע.

משפט נתניהו גוזל זמן יקר בניהול המדינה, ההגעה לתמוך בו - דווקא לא

4. באותו בוקר של הדיון בבית המשפט התייצבו גם שרים וחברי כנסת מהליכוד, כדי להביע תמיכה בנתניהו. בעוד שטענת הליכוד נגד קיום המשפט היא כי קיימים צרכי מדינה קריטיים בעת הזו, ואין זמן - הם דווקא מצאו זמן להגיע לבית המשפט במקום לעבודתם, והשביתו בוקר שלם כשרים האמונים על משרדי ממשלה. הם עשו זאת כאילו מדובר היה בדבר החשוב ביותר למדינה.

כל חלק בפני עצמו אינו סיבה לדאגה. קורה. לא נעים למי שאינו תומך, ואולי אף מהלך מסריח. אך כאשר חלקי פאזל קטנים מתחברים יחד לכדי תמונה מלאה - ממנה כבר אי אפשר להתעלם. יש כאן שיטה. ובישראל 2025, תחת שלטון הליכוד, מי שאינו פוקד, מקורב או תומך - צריך להתחיל לדאוג.