אין מה להתנצל על חגיגות ההתיישבות, על חוסר הטקט דווקא כן

אירוע ההוקרה להתיישבות בבנימין אמש (ג') גרף לכאורה הצלחה רבה בה שרי ממשלה, ח''כים ואף רה''מ נתניהו ורעייתו הגיעו לאירוע. עם נגנים על הבמה, דוכני אוכל בצידי האולם ובר יין בצד, שרים, ח''כים ואנשי מפתח בהתיישבות, הגיעו מחוייכים ושמחים ובתחושת ניצחון לאירוע, ואכן יש מה לחגוג. הכרה במספר רב (17) של יישובים חדשים והתקדמות בצעדי ענק לקראת החלת ריבונות הן אכן סיבה למסיבה. נכון, יש מלחמה בחוץ, יש חטופים, ואף אחד לא שוכח זאת לרגע, וזה בסדר גמור. אבל למרות כל זה, היו שני נעלמים שבלט בהיעדרם באירוע: הכבוד והטקט.

כבוד ושיווק נכון

העובדה שהאירוע התקיים במקביל למחאות הוא לא הדבר הבעייתי. המחאות הן לא העיקר, אלא המלחמה עצמה והחטופים שעדיין בידי החמאס, וכך גם האירוע שהתקיים, הוא לכשעצמו לגיטימי אלא שההתנהלות סביבו היא זו הבעייתית. האירוע התקיים כבכל שנה ביוזמת מועצת בנימין, ואין לשרי הממשלה מה להתנצל על כך שהגיעו לציין את הצלחת ההתיישבות, דגל אותו הם נושאים בגאון. אך עם זאת, כבוד, טקט ושיווק נכון של האירוע אינן מילים גסות בהקשר הזה.

שרי הממשלה באירוע צילום: כיפה

מבט מעבר לחלון היה פותר את הבעיה

הכשלון ההסברתי של האירועי הגיע כבר טרם התחלתו עם הדיווח שדיון הקבינט קוצר לטובת ההגעה לאירוע. עם מבט אחד להפגנות שמעבר לחלון וקצת פחות ניתוק, למרות שזו הסיבה האמיתית, היה ניתן לתרץ את קיצור הקבינט בשלל סיבות מכבדות יותר, וכבר התוודענו ליכולות המרשימות של הממשלה להציג תירוצים. הבעיות לא נגמרו רק בקיצור הקבינט, גם האירוע עצמו, שפרט לנאומה של שרה נתניהו לנשות המילואימניקים ואזכור במשפט לחטופים, הציג אווירת ניתוק מהמתחולל בחוץ. שני הדברים, יחד עם האווירה הציבורית וההתרחשות במקביל לעצרת החטופים יצרו סופית מצג שלילי לאירוע חיובי.

הצגת קיצור הקבינט כלו''ז מתוכנן מראש, שמירת כסא לחטופים באירוע והסרת דוכן היין, לצד שלט בכניסה: "אנו חוגגים את הצלחת ההתיישבות, לצד זאת שמחתנו אינה שלמה עד השבת כל החטופים לביתם", הייתה המציגה תמונה שונה לגמרי של האירוע, ובעיקר מראה: אנחנו חוגגים, אבל לא מנותקים.