סיפור גיור אחד גרם לי לחשוב מחדש על המשמעות של שייכות

לפני זמן מה פנו אליי חברים של אישה מיוחדת, שכבר עברה את גיל הגבורות. היא הייתה אלמנתו של אסיר ציון מתקופת ברית המועצות. היא עצמה גדלה באחת הערים הגדולות שם, ללא שורשים יהודיים מוצהרים, אך בשנות ה-60, כשפגשה את בעלה, נחשפה לראשונה למסורת היהודית.

הבקשה של האישה

יחד הם שמרו על חגי ישראל, נמנעו מלבשל בשבת, הזמינו חברים יהודים לסעודות שבת, ובפסח ניקו את הבית מחמץ ושמרו על כשרות ככל שיכלו. יחד הם גם נאבקו בשלטונות כדי לעלות לישראל. הוא נשפט ונכלא על פעילות ציונית והיא חיכתה לו שנים רבות עד שיצא מהכלא. לבסוף עלו ארצה, אך לא הרבה לאחר מכן הוא נפטר.

כשישבנו לשיחה, היא אמרה לי משפט שהרעיד בי משהו עמוק:
"כמו שהייתי עם בעלי כל החיים בעולם הזה, אני רוצה להיות איתו גם בעולם הבא".

למרות קושי בראייה ובשמיעה, היא התעקשה להשלים קורס יהדות כהכנה לגיור. ודמיינו לעצמכם את ההתרגשות ששררה באוויר כשנכנסה לבית הדין לגיור אישה מבוגרת, שעשתה כברת דרך ארוכה, כדי להגשים את הרצון הפשוט והעמוק הזה: להיות חלק מהעם היהודי. לא רק בחייה, אלא גם ב-120.

פאשקוויל נגד גיורים, צילום: Yossi Zamir/Flash 90

סיפורים יום-יומיים

הסיפור הזה לא יוצא לי מהלב. הוא מגלם בתוכו את כל המורכבות, היופי והכאב שבעולמות הגיור והזהות. אני עוסק בגיור כבר שנים רבות, במסגרת תפקידים שונים גם מתוך שליחות אישית, וגם כי אשתי היא גיורת והנושא קרוב מאוד ללבי. כבן לעולים מברית המועצות לשעבר, עלייה שתרמה ותורמת רבות לעם ולמדינה, אני מכיר מקרוב את שאלות הזהות, השייכות, ולעיתים גם הדחייה.

בכל יום אני פוגש אנשים שגדלו כאן בארץ וראו עצמם כיהודים למדו בבתי ספר ממלכתיים, שירתו בצה"ל ופתאום, כשהם רוצים להתחתן, מגלים שהם לא מוכרים כיהודים. אחרים מגיעים מחו"ל, מספרים על אנטישמיות שספגו, על קשר עמוק לקהילה היהודית אבל דווקא כאן, בארץ, הם נתקלים בחומה.

זה גרם לי לחשוב

הדרך לגיור רצופה בירוקרטיה, בלבטים, בעליות וירידות. אנשים נעלמים וחוזרים, נולדים ילדים שהם רוצים לגדל כיהודים, וכל מקרה מביא עמו אתגר אחר. אך כשמגיע הרגע והם נישאים כדת משה וישראל, או מקבלים עול מלכות שמיים בבית הדין אין אושר גדול מזה. אלו הרגעים שבהם אני יודע שאנו עוסקים בתיקון עולם במלכות שדי.

הסיפור ההוא, של אותה אלמנה, גורם לי לשוב ולחשוב על המושג "זרע ישראל" מושג שנועד לקרב, לא להרחיק. הגיע הזמן לנהל שיח כן ומעמיק על זהות, שייכות, ויהדות גם כלפי בני העם הישראלי שלא נולדו כיהודים אך קשורים אל העם היהודי בנשמתם, ברוחם, ובבחירת חייהם.