בפרשת פנחס אנו פוגשים את בקשת בנות צלפחד "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ", ואתמול התפרסמה פסיקת בג"ץ המחייבת את הרבנות הראשית לבחון נשים המבקשות לגשת למבחני ההסמכה לרבנות.
יש מה לדון בנוגע ליחס בין הבקשות של הנשים אז והיום, אבל אני מבקש להתמקד בתגובת המנהיגים.
לפני למעלה מעשר שנים קם ארגון חדש של רבנים ורבניות. ראינו כעמוד האש ללכת אחריו את דרכו של הלל הזקן, ושל תלמידיו מבית הלל, ובחרנו לקרוא לארגון "רבני ורבניות בית הלל". בנוסף, בחרנו את תת הכותרת: "הנהגה תורנית קשובה" – קשובה לְמה?
המילה "קשובה" להבנתי מכוונת להקשבה לשאלות חדשות, לעתים מאתגרות, שנשאלות בדור; לנסות להבין אותן לעומק, לבדוק אותן לעומק, לא להקל בהן ראש, לא לזלזל בהן, ובוודאי לא לדחות אותן בשתי ידיים. במובן הזה ארגון רבני ורבניות בית הלל רוצה להידמות להלל הזקן ולבית הלל, שהיו קשובים לשאלות מאתגרות, שלעתים עלולות להיראות למאן דהו הרסניות וקנטרניות, ולא דחו אותן בשתי ידיים בְּאַמָת הבניין כמו שמאי (מסכת שבת, דף ל"א).
בנות צלפחד ומשה רבנו
אבל מפרשת השבוע מתברר שאנחנו יכולים ללמוד גם ממשה רבינו! כאשר בנות צלפחד באות לפניו ולפני אלעזר ונשיאי ישראל, משה רבינו אינו דוחה אותן. אדרבה! הוא נותן דוגמה לכולם: "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'". ה', כידוע, השיב: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת".
אמנם יש בדורנו אנשים שבאים בטענות נגד התורה, ואף פועלים נגדה. אבל זה לא אומר שיש להיאבק נגד כל מי ששואל שאלה שלאוזניים מסוימות (אחרות משלי) נשמע שהיא עלולה לפגוע בתורה. מן הראוי להבחין היטב בין שאלות מסוגים שונים, להקשיב היטב לטיעונים, ולבחון אותם לעומק.
חבל שלא מעטים מקרב תלמידי החכמים החשובים בדורנו לא לומדים ממשה רבינו. היה אפשר לדון בשאלת הסמכת נשים למנהיגות הלכתית לגופה, בכובד ראש, פנים אל פנים, באהבה ובכבוד. לצערנו, לא כך נעשה; דחו אותן בשתי ידיים.
הבקשה של נשים תלמידות חכמים בדורנו
מאידך, התורה מונחת בקרן זווית, וכל מי שבוחר ובוחרת בכך יכולים ללומדה לרוחבה ולעומקה, ובצורה שמבוססת על מקורות תורניים, להעלות דיונים ועמדות בנוגע לסוגיה זו, ולסוגיות רבות אחרות, המתחדשות בכל יום. יש לנו זכות – הן בארגון רבני ורבניות בית הלל, והן בארגונים אחרים – שאנחנו יכולים ויכולות להיות שותפים ושותפות בדיון הזה.
משה רבינו קירב את משפטן של בנות צלפחד לפני ה', וקיבל תשובה ישירות מפי השכינה. גם נשים תלמידות חכמים בדורנו מבקשות "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ", אחוזת התורה, שקיבלנו מאבינו שבשמים. האם לא ניתן לקיים דיון במשפטן לפני ה'?
בדורות שאחרי משה רבינו, התפקיד של תלמידי ותלמידות החכמים איננו לקבל תשובה מפי השכינה, אלא ללמוד, לשקול ולבחון את האפשרויות בכובד ראש ובצורה אחראית ; זה ה-"לפני ה' " של הדור שלנו. בעוז ובענווה אנו נמשיך ללמוד מהדוגמא שנתן לנו משה רבינו, וללכת בדרכם של תלמידי בית הלל.
הכותב הוא רב קהילת כינור דוד ברעננה וחבר ארגון בית הלל