כמי שנולד וגדל בהתיישבות לפני כמעט 40 שנה, אני נושא עמי מסע חיים ייחודי, ספוג במאבקים על שלמותה של הארץ ובבנייה. כילד, הייתי שותף למאבק נגד הסכמי אוסלו. כנער, עמדתי מול כאב גירוש גוש קטיף ונלחמתי ככל יכולתי למנוע אותו. מאוחר יותר, חוויתי את פינוי עמונה ב-2006 האלים והטראומתי. לאחר מכן אף זכיתי להיות שותף פעיל בהקמת יישוב חדש בארץ ישראל בו אני גר עד היום.
דווקא מתוך כל אלה, אני מביט היום על המתרחש בכאב ובדאגה עמוקה.
בתקופה האחרונה, תופעת "עברייני הגבעות" פוצעת את נפשי.
חשוב לי להדגיש: ישנו "נוער גבעות" אמיתי, צדיק, קדוש ויקר, שעושה עבודה נפלאה. נוער זה מקים חוות, ודואג ביושר ובנקיות כפיים ליישוב הארץ, הם מתואמים בצורה מלאה עם המועצות באיזור ופועלים לשם שמיים ויישוב הארץ. הם פני ההתיישבות היפים והאמיתיים, "מייבשי הביצות" של 2025.
אך לצדם, צמחה חבורה של נערים שאינם "נוער גבעות" במובן החיובי, זוהי חבורה שדרכי פעולתה חצו קווים אדומים והפכו לעבריינות לשמה. במקום לתרום, הם בוחרים בדרך של גניבה, אלימות ורמיסה של ערכי התורה תוך הצדקת מעשיהם החמורים בשם כבודה של "ארץ ישראל" אותה הם מחללים במעשיהם הקשים. עבורם, "הכל כשר" – גם כשמדובר במעשים מכוערים ופסולים מכל וכל הפוגעים בחפים מפשע ובהם גם המתיישבים עצמם (זריקות אבנים, שימוש ברכוש ציבורי ללא רשות ותוך השחתה ועוד).
בימים האחרונים, תופעה זו הגיעה לשפל חסר תקדים כאשר התקרבו לחיילי צה"ל ופגעו בהם. האירוע בערב שבת בהר בעל חצור לא היה סתמי, ולא היה "סתם" אירוע של מתנחלים או נערי גבעות שהצבא "סתם" ירה בהם. המצב היה חמור הרבה יותר, והניסיון להציג אותו בצורה מקלה וזורקת אחריות על הצבא, גם אם הוא נוח לנו, מעוות את המציאות.
מבירור שערכתי באופן אישי עם חיילים בגדוד המשרת באיזור, היה אירוע בהר בעל חצור בנק' התיישבות חדשה שעלתה ללא תיאום ופונתה לפני שבת, המג"ד של הגדוד קיבל הוראה לעלות בערב שבת לפנות אותם שוב, הוא דיבר בצורה לא יפה (לכו תבינו מג"ד עם למעלה מ-400 ימי מילואים שהיה אמור לסיים השבוע תעסוקה מבצעית בסבב המי יודע כמה והחליטו להאריך להם את הקו בעוד שלושה שבועות), אבל הירי לא היה בכלל שם!
הירי בוצע 4-5 ק"מ מהמקום כאשר ג'יפ סיור צה"לי עבר במקום והומטרו עליו עשרות אבנים מאחד המבתרים, הכח בסיור עשה מה שמצופה ממנו, הם פרקו מהרכב והחלו בירי באוויר לעבר מיידי האבנים, אם אלו היו ערבים כולנו היינו משבחים אותם על החתירה למגע!
אתם באמת חושבים שבליל שבת אחר חצות הלילה כח צבאי אמור לחשוב שיהודים יחללו שבת ויזרקו עליהם אבנים?!
הגיעה העת להפסיק לשתוק. כל עוד אנו ממשיכים לעצום עין, לגונן, או אפילו לשתוק מול עבריינות שנעשית כביכול בשם "ההתיישבות", אנו שותפים לפשע. לא פחות. אסור לנו להמשיך לחבק נערים שהפכו לאנרכיסטים במסווה של חלוצים, ולתת יד להרס הערכים שעליהם קמה ההתיישבות כולה. מי שזורק אבנים על חיילים, מי שגונב, הורס, ומשחית - איננו נוער הגבעות. הוא נוער ההרס. ואם לא נתייצב עכשיו, חד וברור, נאבד לא רק את אמון הציבור, אלא גם את נשמתה של הארץ עליה חלמנו.